בלוג אמנות SO-ART

ברבות השנים, ככל שביאנלה בונציה הפכה למוקד משיכה של כל ההוז אנד הוז של עולם האמנות, התחילו לצוץ סביבה תערוכות לוויין. אלה הן תערוכות שאינן קשורות באופן רשמי לביאנלה, הן אינן מאושרות על ידי ועדה כלשהי או מייצגות מדינה כלשהי, אבל עם הזמן הן הפכו לחלק לא פחות חשוב מהביקור בביאנלה עצמה. את התערוכות הללו ניתן לראות במוזיאונים השונים של העיר, שמארחים אמנות עכשווית בתקופה זו, במוזיאונם פרטיים או בארמונות ישנים שנשכרים במיוחד עבור מטרה זו. זהו הפוסט השלישי בטרילוגיה של הביאנלה ה-59 ב

זהו החלק השני בטרילוגיה על הביאנלה ה-59 בונציה לחלק הראשון - התערוכה המרכזית Milk of Dreams לחלק השלישי - תערוכות הלוויין הביתנים הלאומיים הם בעצם הבסיס להיווסדה של הביאנלה בונציה, שמלכתחילה נועדה להיות האולימפיאדה של האמנות (הן נוסדו ממש בסמוך). עם השנים נוספו עוד ועוד מדינות שמשתתפות וגני הביאנלה, הג'רדיני, כבר לא יכלו להכיל את הביתנים ואלה התפרסו לאזור הארסנלה, המספנה העתיקה של ונציה. כיום, עם 85 מדינות שמשתתפות, גם בארסנלה אין די מקום וישנם ביתנים לאומיים הפרוסים ברחבי הע

באיחור של שנה עקב המגפה שפקדה את העולם, נפתחה בונציה בקול תרועה הביאנלה לאמנות. אחד מאירועי האמנות החשובים והמשפיעים בעולם. אמנם יש גם לא מעט אינטרסים פוליטיים וכלכליים שרוחשים ברקע אבל בסקירה זו אתמקד באמנות. כמו שעשיתי לפני שלוש שנים, אחלק את הסיקור של הביאנלה לשלושה חלקים. בפוסט הזה אתמקד בתערוכה המרכזית המתחלקת בין הג'רדיני לארסנלה. קריאת הסקירה של הביאנלה הקודמת: תערוכה מרכזית, ביתנים לאומיים, תערוכות לוויין. זהו החלק הראשון בטרילוגיה על הביאנלה ה-59 בונציה לחלק השני - ה