בלוג אמנות SO-ART

את גדעון אגז'ה פגשתי לפני מספר חודשים ב"שידוך" של האמנית נירית טקלה. טקלה אהבה את הטקסט שכתבתי על התערוכה שלה בגלריה חזי כהן והציעה לגדעון לפנות אליי לכתיבת הטקסט לתערוכה החשובה שהוא עובד עליה. רק כשפגשתי את גדעון הבנתי עד כמה באמת חשובה התערוכה הזו. ישבנו יחד כמה שעות והוא גולל בפניי סיפורים שמעולם לא סופרו, על גיבורים שלא הכרתי ולא ידעתי על קיומם. הבנתי את המחוייבות העמוקה של גדעון לפרוייקט התיעוד. עיניו נוצצות כשהוא מספר על קורותיהם ותלאותיהם של בני העדה האתיופית, לא מתוך

השבוע חגגו ברחבי העולם את האלווין, שהפך ברבות השנים למפגן שמח ומסחרי למדי, אבל זה לא תמיד היה כך. שורשיו של החג הזה הרבה יותר אפלים ונעוצים במסורות קלטיות קדומות שבאות לציין את בואו של החורף ואיתו החושך ששולט ברוב שעות היממה. בימי האפלה הארוכים של החורף נהוג היה לחשוב כי הנשמות והשדים יוצאים לשוטט על פני האדמה והרוחות הרעות נוטות להשתלט על העולם. על מנת להערים עליהן, יצאו בחשיכה מחופשים לשדים ורוחות רפאים, על מנת שהרוחות הרעות לא יבחינו בחוגגים ויזיקו להם. ברבות הדורות המסורת