פרוייקט פרימה - גלריה רוזנפלד

עודכן ב: 8 יונ 2019

Prima Project - Rosenfeld Contemporary


פרוייקט פרימה חושף את מאחורי הקלעים של הגלריות ומוסדות האמנות המעניינים ביותר בארץ עם דגש על תחום המדיה החברתית והשימוש שהם עושים בו. איתי בצוות הצלמת עדי הררי ומומחית השיווק במדיה, ליטל מגידיש.


עדי הררי

ליטל מגידיש


גלריה רוזנפלד – דיגיטל ועבודה מסורתית בניחוח סובייטי

הפעם התארחנו בגלריה רוזנפלד, שמציגה בימים אלה את התערוכה "ילדות סובייטית" של זויה צ'רקסקי. עינת אברמסון, המנהלת האדמיניסטרטיבית של הגלריה, מתייחסת לתערוכה כהמשך (sequel), או אולי דווקא פרק פותח (prequel) לתערוכה "פראבדה" שנסגרה בימים אלה במוזיאון ישראל. בעוד ש"פראבדה" עסקה לעומק בחוויית ההגירה של צ'רקסקי לישראל, "ילדות סובייטית", כשמה כן היא, עוסקת בשנים שקדמו להגירה. שתי התערוכות קשורות מאוד זו לזו גם בנושא וגם בסגנון הציור, ומספרות סיפור שלא סופר קודם לכן ולא טופל בזירת האמנות בישראל, למרות שהוא נוכח כאן כבר 30 שנה. התערוכות מציגות מציאות לא פשוטה. יחד עם זאת, אברמסון טוענת כי התערוכה הנוכחית עוסקת רבות בנוסטלגיה, ובמובן זה היא נעימה יותר "כי כולנו אוהבים נוסטלגיה". בכל זאת, צ'רקסקי לא מוותרת על ההומור, ודווקא בציורי השמן הגדולים מוצגות סצנות גרוטסקיות מעט, בעוד הציורים על נייר הם בעלי אופי גלוייתי יותר. גם הצבעוניות בהתאם, מעודנת והרמונית יותר.


מתוך התערוכה של זויה צ'רקסקי. צילום: עדי הררי

החלק האהוב עליי בתערוכה הוא מיצב של סלון סובייטי טיפוסי באחת מפינות הגלריה - על המפות, הרקמות, ארון הסרוויסים והקריסטלים שבו, יחד עם תמונות ודימויים שמדברים "בית" לכל יוצא ברית המועצות. בעיניי הפינה הזו מייחדת את התערוכה ומאפשרת גם למי שאינו מחבר העמים לחוש את הנוסטלגיה של צ'רקסקי. יש שחולקים על כך וטוענים שדווקא ההצגה הממשית כל כך פוגעת במהלך החווייתי המתפתח אצל המבקר לאורך התערוכה, קצת כמו ההבדל בין ספר לסרט.


סלון סובייטי. צילום: עדי הררי

Show Room/Work Room

אברמסון לקחה אותנו גם אל החדרים האחוריים של הגלריה. חצינו מבוך קטן, לאורכו מדפים עמוסים ציורים ועבודות אמנות, עד שהגענו אל השואו-רום. כאן מארחים בגלריה לקוחות קבועים ומציגים עבודות נוספות על התערוכה הנוכחית. מצאנו כאן עבודות של אמני הגלריה השונים, את חלקן זיהינו מתערוכות קודמות: פורטרטים של אנה לוקשבסקי, צילומים של תמיר צדוק, ראש חמור של בועז ארד. אולם ניכר כי זה לא רק חלל אירוח אלא גם חלל עבודה: במרכז החדר ציורים עטופים מוכנים למשלוח, באחת הפינות עובדת האוצרת ליד המחשב והתחושה היא של עשייה.


השואו רום

גלריה רוזנפלד היא אמנם מוסד ותיק וקנתה לעצמה שם מרכזי בשוק, אבל בפועל מתפעלים אותה שלושה אנשים בלבד – צקי רוזנפלד, הבעלים, שעוד נחזור אליו, מיה פרנקל טנא, האוצרת ועינת אברמסון, המארחת המקסימה שלנו. ראשיתה של הגלריה בשנות ה-50 ברחוב דיזנגוף, שם הוקמה על ידי אביו של צקי, אליעזר. לפני תשע שנים עברה הגלריה למקום מושבה הנוכחי בקריית המלאכה והיא מתרכזת באמנים ישראלים עכשוויים.

עוד מאחורי הקלעים בגלריה נמצאים המשרדים של צקי רוזנפלד – זה בו הוא יושב ליד מחשב וקירותיו מקושטים בהדפסים של אביו בגלריה הישנה יחד עם עבודות אמנות קטנות, וזה בו הוא מתקין את כל המערך ההנדסי הנדרש להקמת התערוכות בגלריה. כאן הקיר לא פחות מעניין וכולל סדרות כלי עבודה מסוגים שונים – מקדחות, מסורים, מברגות, ציוד מדידה, ולצידם כמובן גם עשרות סוגי ברגים, אומים וכיוצא באלה. מסתבר שהגלריסט הוא גם איש עבודה פדנט שלא מפחד ללכלך את הידיים.


חלל העבודה של צקי רוזנפלד

סושיאל מדיה

כחלק מתפקידה, מנהלת אברמסון גם את הממשק של הגלריה ברשתות החברתיות. תחום זה לא נחשב בעבר למשמעותי לגלריות המסורתיות, אולם ההכרה בחשיבותו הולכת וגדלה. אברמסון מנהלת היום את דפי הגלריה בפייסבוק ובאינסטגרם. היא מקפידה לעשות שימוש ברוב הכלים העומדים לרשותה ולייצר קו אחיד שידבר ללקוחות באותו קול בכל הפלטפורמות ויחד עם זאת לשמור על החוויה הייחודית שמאפשרת כל אחת מהפלטפורמות.


מימין לשמאל: עינת אברמסון, שלומית אורן, צקי רוזנפלד וליטל מגידיש. מאחורי העדשה - עדי הררי

הפייסבוק משמש אותה בעיקר להודעות, יצירת אירועים ושיתוף בפרסומים עיתונאיים הנוגעים לאמני הגלריה. האינסטגרם מהווה פלטפורמה ויזואלית בעיקרו ובו אברמסון מעלה מידי יום דימוי של עבודה מאמני הגלריה (ללא קשר לתערוכה הנוכחית) ועושה שימוש גם בפונקציית הסטורי.

מסתבר שהעבודה במדיה החברתית משתלמת: יומיים לפני פגישתנו יצרה עם אברמסון קשר לקוחה פוטנציאלית מאירופה שהתעניינה באחת העבודות שהתפרסמו בעמוד האינסטגרם. אז נכון, זה לא קורה כל יום, אבל זה בהחלט מסמן את הדרך ונותן כיוון לעתיד. למרות שרוזנפלד עצמו מסתייג מהרשתות החברתיות ומתייחס אליהן בחשדנות, הוא מגבה את עבודתה של אברמסון ומכיר בכך שהקהל העתידי של אספני האמנות ולקוחות הגלריה עשוי בהחלט להגיע משם.


מצלמת את המצלמת את הצלמת :)

אז מה גילינו: גילינו שהגלריה היא לא רק מה שרואים המבקרים, גילינו את הגילטי פלז'ר של צקי רוזנפלד וגם שעבודה נכונה בסושיאל מדיה מביאה הצלחה.

מוזמנים לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של קבוצת הסושיאל מדיה באמנות - social_art_tlv@

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren