top of page

איך מציירים זיקנה?

עודכן: 21 ביולי 2021

כולנו מזדקנים. זה תהליך שקורה אצל כולנו כל יום. אבל יש איזה רגע כלשהו שאנחנו ו/או הסביבה מגדירים אותנו זקנים.

למושג זיקנה נלוות לא מעט משמעויות, פיזיות ותפיסתיות, לא כולן חיוביות. ובכל זאת, כולנו מעדיפים להזדקן מלהישאר צעירים לנצח.

לאורך השנים הקונוטציות התרבותיות שהוצמדו לזיקנה השתנו, ואלו באו לידי ביטוי גם באמנות.

תוחלת החיים הממוצעת היתה קצרה משמעותית מזו שאנחנו רואים היום ועל כן מי שחי שנים ארוכות זכה הרבה פעמים ליחס של כבוד והערכה לידע והניסיון שצבר. הזקנים נחשבו ל'חכמי השבט', והדבר היה נכון גם הרבה אחרי שבני אדם מערביים כבר לא חיו בשבטים.


Domenico Ghirlandaio, Old Man and A Child, 1480-1490

בתחילת הרנסנס יצירת המופת של גירלנדיו (מהשנים 1480-1490) מציגה לנו את שני הקצוות – האיש המבוגר המקריח עם שיער שיבה ואף עטור גבשושיות (strawberry nose) מביט ברוך בילד צעיר בעל תלתלי זהב הנותן בו מבט מעריץ. יש הרואים בציור הזה אלגוריה לזיקנה המכוערת אל מול יפי ותום הנעורים.


Raphael, Portrait of Pope Julius II, 1511

בציורי הרנסנס הגבוה אנחנו פוגשים את הזקנים המכובדים ביותר – על תקרת הקפלה הסיסטינית מיכלאנג'לו מצייר את אלוהים בדמות איש זקן אך אתלטי, פניו מעוטרות בזקן לבן. ב-1511 רפאל מצייר דיוקן של האפיפיור יוליוס השני, עליו נאמר שהוא מטיל מורא ממש כמו האפיפיור בעצמו, אם כי בעיניים עכשוויות אין כאן הרבה יותר מזקן חכם ומכובד. ב'אסכולת אתונה' שצייר באותן שנים, מציב רפאל במרכז את דמויותיהם של אפלטון ואריסטו, המורה והתלמיד – זה מצביע כלפי מעלה באופן המעיד על חכמה רוחנית בעוד השני מחווה לכיוון הקרקע ומעיד על מחקר בעל אופי ארצי ופיזיקלי. בקהל תמצאו עוד דמויות רבות של אנשים מבוגרים, מחכמי האנושות.


Raphael, School of Athens (part), 1509-1511

מצבן של הנשים הזקנות באותה תקופה מתואר באופן שונה לחלוטין. לאישה הזקנה אין את הדרת הכבוד והחכמה שמיוחסת לגבר הזקן. היא מתוארת לרוב כמכשפה או כדמות נלעגת. מה שבטוח – היא מכוערת.

לדוגמא, לוקאס קראנך מצייר ב-1522 את האישה המבוגרת שמאוהבת בגבר צעיר – היא מגחכת בפה חסר שיניים ותולה עיניים בגבר הצעיר, שמתייחס אליה רק כיוון שהיא שמה מטבע בידו.


Lucas Cranach, Infatuated Old Woman, 1522

טיציאן מצייר אלגוריה לזמן ומציג בה שלושה ראשים של נער, בוגר וזקן מעל שלושה ראשים של בעלי חיים: זאב, אריה וכלב בהתאמה. כל הדמויות חמורות סבר וניכר שעם הגיל עור הפנים מתכהה עד כי הזקן כמעט לוט בחשיכה. על פי טיציאן הגבר הבוגר הוא זה שנמצא בשיא. הצמדת הכלב לזקן מעידה על זלזול מסויים. אפשר לפרש זאת גם כהקבלה בהתייחסות החברה – ניתן להרוג זקן חולה כמו שנהוג לירות בכלב זקן וחולה.


Titian, Allegory Of Time Governed by Prudence, 1565

ז'ורז' דה לה טור מצייר דיוקנאות שלמים של איש ואישה מבוגרים ב-1618-9: הגבר כפוף, נשען על מקלו, מטה את ראשו לעבר האישה, בעוד היא מביטה בו בפה מעט פתוח ומבט מבוהל וידיה על מותניה. ניכר שהיא פעילה יותר ממנו אך לא ברור מערך הכוחות ביניהם.


Georges de La Tour, "Old Man" & "Old Woman" ca. 1618–1619

דיוקנה של האישה הזקנה מידיו של גווידו רני הוא לא פחות מנהדר: ב-1630 הוא מצייר אישה זקנה ששערה שיבה כולו והיא עטויה בשביס שקוף המכסה על מטפחת ראש לבנה, אולם פניה האינטיליגנטיות ומבטה החד תופסים את כל תשומת הלב. עיניה שקועות ולחייה חרושות קמטים אבל זה לא מוריד במאום מהכח שבה.