ברוכים הבאים

כשאנחנו חושבים על מוזיאון לאמנות, רובנו מדמיינים חלל לבן, נקי ושקט. קירות לבנים, תאורה מדויקת, רצפת בטון או פרקט, ושום דבר שלא יסיח את הדעת מן היצירה. נדמה לנו שכך תמיד הוצגה אמנות. אבל למעשה, ה"קובייה הלבנה" היא המצאה חדשה יחסית – ואולי גם כזו שמתחילה לאבד מעט מכוחה. במשך מאות שנים הוצגו יצירות אמנות בארמונות, בכנסיות, בבתי אצולה ובאולמות מפוארים. ציורים נתלו בצפיפות, זה מעל זה, על קירות אדומים, ירוקים או עטויי טפטים עשירים. החלל לא ניסה להיעלם; להפך, הוא היה חלק בלתי נפרד מ

האם המודל של הביאנלה, שקיים כבר מעל מאה שנה עומד להשתנות? כמה תהליכים גלובליים שצפויים להשפיע על עתיד הביאנלה כמו שאנחנו מכירים אותה היום.

לוקח זמן לחזור מוונציה. הזמן מועט ויש כל כך הרבה מה לראות. כל הזמן את נמצאת במרדף להספיק לראות עוד תערוכה, לא לפספס עוד ביתן, ויחד עם זאת את רוצה לתת לכל אמן ולכל תערוכה את הזמן והפניות המנטלית, להיות נוכחת במלוא מובן המילה. זה לא קל. הייתי יכולה להישאר בוונציה עוד שבועיים והיה לי עוד מה לראות, אבל למרבה הצער לא היה לי את הזמן הזה. ובכל זאת חמשת הימים הדחוסים שלי בעיר נתנו לי ערך רב, שלקח לי שבועיים כדי לזקק במילים ולהביא אותן לכאן. תודה על הסבלנות. הכניסה לתערוכה המרכזית בג'

איך קרה שבאמנות הישראלית העכשווית הצבע הלבן הפך להיות כל כך דומיננטי? יצאנו לבדוק לקראת חג השבועות

הביאנלה בונציה הפכה לזירה של פוליטיקה בינלאומית בה באים לידי ביטוי הכוחות השונים.

האחווה הפרה־רפאליטית, שנוסדה בלונדון ב־1848, מרדה באקדמיה בצבעוניות חיה, פירוט קיצוני וסמליות עשירה בהשראת ימי הביניים והספרות. רוזטי, האנט ומיליי יצרו אמנות טעונה וביקורתית, אך התפזרו עד 1853. השפעתם נמשכה לדורות, וכיום הרומנטיקה האפלה שלהם חוזרת ומהדהדת בתרבות העכשווית.

כשכל המוזיאונים סגורים - מה קורה עם כל יצירות האמנות? מאיפה הן באות ולאן הן הולכות?

הרס המלחמה הניבט אלינו ממהדורות החדשות חוזר אלינו באופן עמוק ומרטיט יותר דרך יצירות האמנות.

הצבע הוא אחד הסוכנים החשובים ביותר בציור והוא פעמים רבות יקבע את הלך הרוח שלנו בהתבוננות בו. מעניין לראות איך כל אמן לקח את זה לכיוון אחר.

התערוכה "מטמורפוזות" ברייקסמוזיאון באמסטרדם אוספת אינטרפרטציות לספר הידוע בן ה-2000 שנה ומציגה יצירות מופת של אולד מאסטרס לצד יצירות עכשוויות.

תחנות המטרו של הרכבת התחתית הפכו במקומות שונים בעולם לקנווס מרתק לאמנים, שהעוברים ושבים נחשפים ליצירותיהם על בסיס יומיומי ואלה מעשירות את חייהם.

שודד האמנות הגדול ביותר בעולם, ששדד יצירות בשווי כ-2 מיליארד דולר, נתפס במקרה והסיפור שלו מלמד אותנו הרבה על טבע האדם.

האמניות שפעלו במסגרת תנועת 'האובייקטיביות החדשה' וכעת זוכות ל"תיקון" והכרה במסגרת התערוכה 'סוף היום' המציינת מאה שנים לתנועה.

איך קוראים למצב בו מפגש עם יצירת אמנות מערער אותנו נפשית ופיזית? מסתבר שיש לזה שם - תסמונת סטנדהל

הציור האחרון של סשה אוקון הוא יצירת מופת - שערי צדק' שמו, והוא מעין רקוויאם'.

הפסלים האיבריים, הגניבה הגדולה והלידה של המודרניזם: הסיפור שלא סופר על פיקאסו, אפולינר ופריז של 1907

ארבע תערוכות יחידה של אמניות העוסקות באובדנים פרטיים מסוגים שונים.

הגלגולים וההשפעות של יצירת המופת לאס מנינאס של דייגו ולאסקז וכיצד באו לדי ביטוי אצל אמנים

כיצד נראית חדשנות בעולם האמנות ב-2025 ולמה טכנולוגיה אינה חזות הכל (אבל מאוד משפיעה על העתיד).

האם יתכן שמוזיאון ון-גוך, אחד מאתרי התיירות המרכזיים באמסטרדם עומד בפני סכנת סגירה? ובכן, כן. וודאי לא תופתעו לשמוע שהכל מתחיל ונגמר בכסף. מסתבר שהמוזיאון, שפתח את שעריו ב-1973 אז צפו שימשוך כ-100,000 מבקרים בשנה והיום מארח יותר ממיליון מבקרים בשנה, נזקק לשיפוץ מאסיבי. לא מדובר בבניית עוד אגף חדש או מעשה רהבתני אחר, אלא בהתאמת המבנה בן היותר ממחצית המאה לצרכים העדכניים של המבקרים וכן שימור האוסף הייחודי שלו. ממשלת הולנד היא הבעלים של מבנה המוזיאון והתחייבה לשימור והתחזוקה שלו