מוזיאון המטרופוליטן
התערוכה המעניינת כרגע במט היא זו המוקדשת לעבודות הריוגרף הניסיוניות של מאן ריי, מהצלמים החשובים ביותר בתולדות האמנות. במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת התנסה מאן ריי בטכניקת הריוגרף, שאינה מערבת מצלמה ומצריכה רק נייר רגיש לאור ומקור אור. לתערוכה השם הכל כך מתאים 'כשחפצים חולמים'. עד ה- 1.2.2026.
אם דמיינתם תתמיד את ימי הביניים כתקופה חשוכה ומשעממת הרי שהתערוכה הזו באה להראות שלא כך הדבר - אהבה, סקס ומגדר היא תערוכה שבאה לערער על כך. עד ה- 29.3.26.
אבל האמת היא שכולם מחכים לתערוכה שנפתחת ב-29.3 - תערוכה נרחבת של מעל 200 יצירות של גאון הרנסנס רפאל. האיש שהתחרה עם לאונרדו ומיכלאנג'לו, ואף גבר עליהם בכמה הזמנות חשובות, האמן עם הסדנא הגדולה ביותר ברומא שבכל זאת היה אהוד על כולם, זה שחייו נגדעו בגיל 37. מעניין מה עוד היה יכול לעשות אלמלא כן... עד ה-28.6.
מוזיאון הגוגנהיים
גבריאל מונטר ידועה בעיקר בשל היותה בת זוגו של וסילי קנדינסקי, אבל בשנים האחרונות אוצרים מגלים אותה מחדש - לא רק את תפקידה בתנועת הפרש הכחול אלא גם את הציורים הצבעוניים והנהדרים שלה שמיטיבים להעביר עוצמות של רגש וחרדה. עד ה- 26.4.26.
ב-5.3 תיפתח כאן תערוכה גדולה לאמנית קרול בווה, פסלת אמריקאית המצליחה להוצי מגרוטאות ברזל מחלידות עדינות וליריות לצד עוצמה. עד ה-2.8.
מוזיאון ברוקלין
אם אתם מחובבי האימפרסיוניזם אל תפספסו את התערוכה הזו של קלוד מונה, המוקדשת לאהבתו המיוחדת לונציה, אשר אמר עליה שהיא יפה מידי כדי לצייר אותה. בתערוכה מעל 100 מוצגים שמחברים אותנו לאופן בו ראה מונה את היפהפיה השוקעת, על הארכיטקטורה שלה, הגונדולות וצבעי המים המשתנים. עד ה- 1.2.26.
MoMA
התערוכה הכי מצופה בסתיו הזה במוזיאון היא הרטרוספקטיבה של רות' אסווה - מעל 300 יצירות, בחומרים שונים, מספרות את תולדות היצירה של האמנית היפנית-אמריקאית במשך שישה עשורי יצירה. העבודות שלה תופסות את החלל בצורה מרהיבה, ויחד עם זאת משאירות הרבה מקום לאוויר. התערוכה מתקשרת כמובן לעניין המחודש שהעולם מוצא בתחום הטקסטיל והסיבים, כמו שכתבתי כאן. עד ה-7.2.26.
בנוסף, רטרוספקטיבה לאמן הקובני ווילפרדו לאם. לאם נדד בכל העולם, למד מהגדולים והכיר את המודרניזם המערבי, וכשחזר לקובה חיבר אותו עם השפעות אפריקאיות ויצר שפה צבעונית ומרתקת המתנגדת לקולוניזציה המערבית. עד ה-11.4.26.
ב-21.3 נפתחת כאן תערוכה מיוחדת לפרידה קאלו ודייגו ריברה, הזוג המלכותי של מקסיקו, בשיתוף עם האופרה של ניו יורק שמעלה הפקה על פרידה. נסיון העבר מראה שתערוכות מסוג זה יש בהן הרבה אווירה ומעט אמנות, אבל נחזיק אצבעות. עד ה-12.9.
מוזיאון הפריק
מוזיאון הפריק היה סגור במשך כמה שנים ועבר שיפוץ נרחב וכעת מציג תערוכות מעניינות המתכתבות עם טעמיו של בעלי האוסף המרהיב והייחודי הזה (שקצת קפא בזמן ולוקח אותנו 200 שנה אחורה).
האמנית הצעירה פלורה יוכנוביץ' מקבלת השראה מהציור 'ארבע העונות' של פרנסואה בושה מאוסף המוזיאון, משלבת אותו עם השפעות רוקוקו ובארוק אחרות יחד עם האקספרסיוניזם האמריקאי המופשט ויוצרת ציורי קיר מרהיבים המקיפים את המבקר. עד ה- 9.3.
ב-12.2 נפתחת כאן תערוכה המוקדשת לציורי הפורטרט של גיינסבורו, מי שהיה מגדולי האמנים הבריטים במאה ה-18 והיה לחברה הגבוהה כמו ג'ון סינגר סרג'נט כמאה שנה מאוחר יותר, וכמוהו הקפיד על תיאור דקויות האופנה. עד ה-11.5.
מוזיאון הוויטני
במוזיאון המוקדש לאמנות אמריקאית, מוקדשת תערוכה שלמה לציון מאה שנה לעבודות הקרקס של אלכסנדר קאלדר. לפני שיצר את המוביילים האייקוניים שלו יצר קאלדה דמויות שונות בחוטי תיל ואמצעים זמינים אחרים והפעיל אותן באמצעות מנגנונים קינטיים שפיתח על מנת ליצור סצנות קרקסיות. לא ייאמן אבל זו היתה דרכו להתפרנס בפאריס בתחילת דרכו. עד מרץ 2026.
ב-8.3 נפתחת כאן הביאנלה של מוזיאון הוויטני, תערוכה משפיעה שלרוב עושה הרבה כותרות דווקא בגלל פוליטיקה ואינטריגות. מעניין מה יהיה השנה.
לונדון
רויאל אקדמי
התערוכה המדוברת ביותר כאן היא תערוכה גדולה לקרי ג'יימס מרשל, אמן אפרו-אמריקאי שנחשב לאחד האמנים המשפיעים ביותר הפועלים כרגע. בתערוכה כ-70 עבודות הממחישות את רוחב היריעה והתרומה של מרשל, שהיה מהחלוצים שהציבו את הדמות השחורה במרכז העבודה שלהם. עד ה-18.1.26.
בהמשך תיפתח כאן תערוכה לאמנית הבריטית העכשווית רוז וויילי, על הקווים המשוחררים שלה והצבעוניות המזמינה. 28.2-19.4.
ב-27.3 תיפתח תערוכה לאמנית בת המאה ה-17 מיכאלינה וואטייה. וואטייה היתה פעילה ומפורסמת מאוד בבריסל בזמנה וציירה דיוקנאות, טבע דומם וגם ציורי היסטוריה, סוגה שהיתה שמורה לגברים בד"כ, אך היא נשכחה כבר במאה ה-18. כעת מנסים לעשות עימה צדק היסטורי. עד ה-21.6.
.jpeg)
נשיונל פורטרט גלרי
אחד האמנים הבריטים האהובים עליי הוא לוסיאן פרויד, וגם כתבתי על זה לא מעט. ב-12.2 תיפתח בגלריית הדיקנאות הלאומית תערוכה המוקדשת לעבודות המנייר שלו, החל משנות ה-30' ואילך אל תוך המאה ה-21, ולצידן גם עבודות שמן, כך שניתן יהיה לעמוד על היחסים בין המדיומים. עד ה-4.5.
נשיונל גלרי
הרמוניה רדיקלית היא תערוכה שלקוחה כולה מתוך האוסף פורץ הדרך של הלן קרולר-מולר, והיא מוקדשת כולה לנאו-אימפרסיוניזם, תנועה שהיא הקדימה לזהות. עד ה-8.2.
V&A Museum
המוזיאון של המלך והמלכה, שמתמחה בתערוכות אופנה, עושה כבוד למלכות:
עד ה-22.3 תוכלו לראות פה תערוכה שמוקדשת כולה למלכה מארי אנטואנט. בתערוכה מוצגים פריטים היסטוריים לצד יצירות עכשוויות שהושפעו מהסגנון והרוח של המלכה האוסטרית שמלכה בצרפת עד שבא מותה הנמהר.
אחר כך תיפתח תערוכה לגברת הראשונה שהפכה את האופנה לאמנות ואת האמנות לאופנה - אלזה סקיפיארלי. היצירה שלה שוברת גבולות והתוצאה היא מעל לכל דימיון. החל מה-28.3.
V&A East Storehouse
אחד החללים המהממים שנפתחו השנה הוא חלל האיחסון של מוזיאון ויקטוריה ואלברט, בו רבע מיליון פריטי אוסף זמינים להתבוננות ומחקר, לא רק לאוצרים, אספנים ובעלי ממון אלא ממש לכולם. כאופי המוזיאון כך גם האוסף, משלב עבודות אמנות עם אופנה, עיצוב, אדריכלות ופריטים היסטוריים. תענוג. כל הפרטים כאן.
אני שמחה לעדכן שכעת גם נפתח החדר שכולו מוקדש לאוספים של דייוויד בואי. אם זה משהו שמעניין אתכם כדאי להזמין הרבה זמן מראש.
טייט בריטן
התערוכה המדוברת של השנה היא זו המפגישה את שניה הענקים הבריטים: טרנר וקנסטבל - שניהם נולדו לפני 250 שנה, היו הגדולים בדורם, השפיעו על הסצנה המקומית והבינלאומית, ויותר מכך - השתמשו בציור נוף כדרך להתייחס לשינויים הרדיקליים שהתרחשו בבריטניה במהלך שנות חייהם. אישית אני חובבת יותר את טרנר, אבל זה כבר עניין של טעם אישי. עד ה-12.4.26.
עוד תערוכה מעניינת היא זו של הלצלמת הסוריאליסטית פורצת הדרך לי מילר. מילר התפרסמה בזכות העבודה שלה בתקופת המלחמה (היא אפילו הצטלמה באמבטיה של היטלר), יצא עליה סרט לאחרונה. מומלץ. אבל זה לא כל מה שהיא עשתה - היא גיבשה שפה מעניינת וייחודית לה, בעיקר בצילומי שחור לבן. עד ה-15.2.26.
טייט מודרן
בטייט מודרן עושים כבוד למודרניזם הניגרי ומביאים לקדמת הבמה שמות מוכרים כמו אל אנאצוי ובן אנוונוו לצד שמות פחות מוכרים במערב. עד ה-10.5.26.
עוד תערוכה מסקרנת היא תיאטרון פיקאסו. ובכן, מה כבר עוד אפשר להגיד על פיקאסו? האם עדיין אפשר לחדש? ובכן בטייט טוענים שכן, בעזרת מבט רענן של אמנים עכשוויים. עד ה-12.4.26.
ב-27.2 נפתחת כאן תערוכה לטרייסי אמין, הילדה הרעה של האמנות הבריטית, עוד כוכבת מדור ה-YBA, שתכלול עבודות איקוניות כמו זו של המיטה שלה ועד ציורים מהשנים האחרונות. עד ה-31.10.26.
גלריית הייוורד
צ'יהרו שיוטה היא אחת האמניות המרתקות שבוראות עולם ומזמינות אותנו המבקרים להשתתף בו ולהיכנס אליו. היצירות שלה נועדו להחוות ולא להיראות. היא חלק ממארג המושכות בחוטים שהעלו את אמנות הטקסטיל לסדר היום ויצירותיה מעוררות רגש, מחשבה והתפעמות. 17.2-3.5.
Saatchi Gallery
הגלריה שהקים איל הפרסום ואספן האמנות צ'ארלס סאטצ'י, האיש שהכתיר את ה-YBAs ועוד, חוגגת 40 שנה להיווסדה עם תערוכה של עבודות מונומנטליות מסקרנות, בדגש על מיצבי ענק. עד ה-26.4.
פאריס
Fondation Louis Vuitton
אחרי ההצלחה המהוללת של התערוכה של דייויד הוקני, שכתבתי עליה כאן, מביאים כאן עוד מאסטרו עכשווי, לא פחות חשוב ומשפיע - גרהרד ריכטר. ריכטר, שהקריירה שלו נפרסת על שישה עשורים בהם התמודד עם תהפוכות אישיות ופוליטיות, הוא אחד האמנים היחידים שמצליחים להחזיק את שני הקצוות של הציור בהצלחה רבה - ציור פיגורטיבי מדוייק ומלא אשליות לצד ציור מופשט רווי צבע ורבדים. עד ה- 2.3.26.
.jpeg)
הלובר
במוזיאון הלובר, שלא כל כך אוהב כותרות מאז שוד התכשיטים הגדול, מוצגת תערוכת ענק לז'אק לואי דויד, אחד האמנים עם ההשפעה הפוליטית הכי משמעותית לאורך ההיסטוריה, שצייר יצירות מופת כמו מות מארה או נפוליאון חוצה את האלפים, שכתבתי עלין בפוסטים בעבר. מעניין לראות את כל הציורים המונומנטליים שלו (בגודל ובנושא גם יחד) בתערוכה אחת ולהבין עד כמה הם היו משמעותיים בהבניית תפיסת המציאות של בני זמנו והתפיסה ההיסטורית שלנו כיום. עד ה-26.1.26.
מוזיאון האורנג'רי
המוזיאון הזה ידוע בזכות האוסף האימפרסיוניסטי וכמובן הפנורמה של חבצלות המים של מונה, אבל זה לא הכל.
כעת מוצגת כאן תערוכה שעושה כבוד לברת ווייל, שפתחה ב-1901 גלריה בפאריס כי רצתה לעזור לאמנים למכור את יצירתם. ללא קשרים או אמצעים, היא פעלה לקידום אמני האוונגארד והיתה מהראשונים שהציגו את מאטיס ופיקאסו, מודיליאני, ראול דופי ואחרים, במשך ארבעה עשורים. מגיע לה להיזכר באותה שורה עם קהנוויילר, וולארד וחבריהם. עד ה-26.1.
מוזיאון לאמנות מודרנית
שתי תערוכות מעניינות נפתחות ב-10.10.25 במוזיאון הזה, שלא הרבה מגיעים אליו:
תערוכה המוקדשת לאמן האמריקאי ג'ורג' קונדו, שרבים רואים בו מעין יורש לפיקאסו, ממנו ניכר שהושפע רבות, אולם הוא משלב ביצירתו השפעות רבות - מוולאסקז ועד פופ-ארט.
במקביל תוצג תערוכה לאמנית הבלגית ממוצא ניגרי, שכבר זכתה להכרה בינלאומית, Otobong Nkanga.
התערוכות עד ה-22.2.26.
Fondation Cartier
כל מותג צריך חלל לתצוגת אמנות, או כך לפחות זה נדמה לאחרונה. קרטייה פתחו את החלל החדש והמרהיב שלהם - המוזיאון החדש בעיר. הייחוד הוא בארכיטקטורה הפנימית המאפשרת גמישות מקסימלית בתצוגת העבודות.
התערוכה הפותחת - תערוכה כללית - מקבלת את שמה מימי התערוכות הבינלאומיות הגדולות של המאה ה-19 בעידן האוסמן והיא כוללת הצבות מונומנטליות. עד ה-23.8.
מוזיאון ד'אורסיי
הבית של האימפרסיוניסטים הוא ללא ספק המקום המדוייק לחגוג את אחד האימפרסיוניסטים הבולטים - פייר אוגוסט רנואר. בתערוכה זו מושם דגש על נושא האהבה, שבולט מאוד בעבודתו של רנואר, במיוחד בשיא הקריירה שלו, בה היחסים החברתיים בין גברים ונשים ריתקו אותו. עד ה-19.7.
מוזיאון בורסת המסחר
המוזיאון המדובר ביותר בפאריס היום הוא בורסת המסחר – מבנה עתיק של הבורסה שהמגה-אספן אנרי פינו הפך למוזיאון עבור אוסף האמנות העכשווית שלו (בנוסף לשני מוזיאונים אחרים שיש לו בונציה). הניגודיות בין המבנה העתיק ההדור ובין האמנות העכשווית מהשורה הראשונה מאוד מעניין ומאפשר קריאה בקונטקסט חדש. ב-4.3 תיפתח פה התערוכה CLAIR-OBSCUR העוסקת במתח בין אור וצל והתרגום של ציור הקיארוסקורו באמנות העכשווית.
רומא
Chiostro Del Bramente
בחלל התערוכות הייעודי הזה מוצגת תערוכה המתמקדת בפרחים, מהרנסנס ועד עידן הבינה המלאכותית (אם זה מזכיר לכם את התערוכה בלונדון, לא טעיתם). התערוכה נאצרה בשיתוף סוזן לנדאו, האוצרת של מוזיאון ישראל, לשעבר במוזיאון תל אביב וגם שותפה בגלריה נסימה-לנדאו. לרוב התערוכות בחלל הזה מתאפיינות באימרסיביות, ונדמה לי שזה לא שונה גם הפעם. בזכות הצלחתה כל הזמן מאריכים אותה ונראה שהיא תוצג לאורך שנה שלמה. עד ה-22.2.
Pallazzo Barberini
אחרי ההצלחה הגדולה של התערוכה של קרוואג'ו, מציגים הברבריני כוכב נוסף - ג'אן לורנצו ברניני, הפסל שגורם לשיש להידמות לבשר אנושי. בתערוכה מתרכזים ביחסים של האמן עם הפטרון הכי גדול שלו, מפאו ברבריני, הידוע גם כאפיפיור אורבן השמיני, שתחת ידיו השלים פרוייקטים גדולים. 12.2-14.6.
.jpg)
Museo Del Corso
לרוב אני חושדת בתערוכות שמציגות אמנים גדולים במוזיאונים פחות מרכזיים, כי אלה נוטות להיות מלכודות תיירים, אבל במקרה של דאלי - מהפכה ומסורת הובטח לי שמדובר בתערוכה רצינית ומעניינת שסוקרת את יצירתו לאורך השנים דרך 60 עבודות וחומרי ארכיון נוספים. עד ה-1.2.
Palazzo Bonaparte
בארמון עתיק שהשתייך בעבר לבת משפחת הקיסר נפוליאון מוצגת תערוכה גדולה המוקדשת לצייר אלפונס מוקה, אולי גדול האמנים הצ'כים, שהיצירות שלו הפכו מזוהות מאוד עם תנועת האר-נובו של תחילת המאה ה-20. עד ה-8.3.26.
ב-24.3 תיפתח כאן תערוכה לגדול אמני העולם הצף היפני - הוקוסאי.
וילה בורגזה
המקום האהוב עליי ברומא הוא וילה בורגזה. ללא עוררין. הכוכב הבלתי מעורער הוא הפסל הגאון ג׳אן לורנצו ברניני. ברניני התמחה בלעצור את הזמן. הפסלים שלו נראו כאילו הדמויות הוקפאו בשעת מעשה. הם נראים ממש חיים. הוא למד הרבה ממיכלאנג׳לו והוסיף את הדינאמיות שהיתה תמצית הבארוק. תראו כאן את דוד מושך בקלע רגע; את האדס בעת חטיפת פרספונה; והאהוב עליי - אפולו ודפנה, ברגע בו הוא נוגע בה והיא נהפכת לעץ דפנה. תוכלו לקרוא על כך עוד כאן. בנוסף יש כאן אוסף ציורים נהדר עם כמה וכמה ציורים של קארווג'ו (כעת רובם כנראה בהשאלה לפלאצו ברבריני).
מדריד
מוזיאון הפראדו
מוזיאון הפראדו הוא ללא ספק ביקור חובה לכל חובב אמנות המבקר בספרד. מדובר באחד המוזיאונים הוותיקים (חגג 200 לא מכבר) ומהאוספים המשובחים ביותר, בדגש על המאסטרים המקומיים כמו וולאסקז וזורבראן, אבל לא רק.
כחלק מסדרת תערוכות העוסקת בנקודת המבט הנשית, מוצגת כאן תערוכה הסוקרת את האוסף של המלכה איזבלה פארנזה, שהיתה דמות משפיעה מאוד בפוליטיקה וגם אספנית אמנות חריפה עם עין חדה. היא העשירה את האוסף המלכותי (שהפך להיות האוסף של הפראדו) בכ-1000 יצירות. 350 מתוכן מוגדרות כיום כלב ליבו של האוסף, כולל יצירות של וולאסקז, גווידו רני, רובנס, ברויגל ועוד. עד ה-24.5.
מוזיאון סורויה והמלצות נוספות
ממש לא מזמן היה לנו פוסט על 5 מוזיאונים פחות מוכרים במדריד ששווה לבקר, שנכתב על ידי עדן בן טוב, ישראלית שחיה במדריד וגם מציעה סיורי אמנות ואופנה בעיר. שווה לבדוק.
מוזיאון ת'יסן-בורנמיזה
המוזיאון שופע יצירות איקוניות מהמאות האחרונות אבל כעת עושים כאן כבוד דווקא לאמנים שמעבר לים, בדגש על אנדי וורהול וג'קסון פולוק והיחס הייחודי (שלא לומר אובססיבי) שיהיה לראשון אל האחרון). עד ה-25.1.
תערוכה נוספת שמתבוננת החוצה היא זו המחברת בין יצירותיו של פבלו פיקאסו לאלה של פול קליי, כפי שהן מיוצגות באוסף של סוחר האמנות והאספן היינץ ברגרואן, ומושאלות מהמוזיאון בברלין. עד ה-1.2.
אמסטרדם
רייקסמיוזיאום
הרייקסמיוזיאום מציג בגאווה את משמר הלילה, אחד הציורים המפורסמים ביותר של רמברנדט, לאחר שעבר רסטורציה מקיפה.
ב-6.2 תיפתח פה תערוכה מקיפה שעוסקת ביצירה 'מטמורפוזות' של אובידיוס, שהפכה להיות מקור השפעה לא אכזב על אמנים לאורך מאות בשנים ובעטייה קיבלנו יצירות מופת של קראווג'ו, לאונרדו דה וינצ'י, לואיז בורז'ואה, ברנקוזי ועוד. עד ה-25.5.
מוזיאון ון גוך
אחרי שהפחידו אותנו שהמוזיאון עומד להיסגר מחוסר מימון, יושרו ההדורים ולמרבה השמחה המוזיאון ממשיך בפעילותו. ב-13.2 פותחים כאן תערוכה המוקדשת לצבע הצהוב של ון גוך ולאופן בו הוא השפיע על אמנים רבים אחרים. זאת כמובן לצד יצירות נבחרות של ון גוך עצמו. עד ה-17.5.
OUDE KERK
המבנה העתיק ביותר באמסטרדם, כנסיה שעומדת כבר שבע מאות, הפכה לאחרונה לחלל האמנות העכשווית הכי בועט בעיר. התערוכות מתחלפות בו בקצב ויש גם הרבה מופעי פרפורמנס אז שווה להתעדכן.
