נקודה קו, קו נקודה נקודה נקודה, קו קו נקודה
או בקוד מורס: אלף, בית, גימל
על החיבור הזה שבין קווים ונקודות למילים ותקשורת נעה התערוכה החדשה בבית ארטפורט שנפתחת במסגרת אירועי שבוע האיור. שם התערוכה, אמא בשלי לי מיץ גנבים, לקוח מהתרגום שנעשה לקוד המורס לעברית בתחילת המאה ה-20 והקביל את תנועת החיריק במילה לנקודה ואת הפתח לקו.
את קוד המורס המציא הצייר סמואל מורס בשנת 1837. למורס היתה קריירה די מפוארת כאמן נאו-קלאסי, עם ציורים מפורסמים כמו זה של הלובר, אבל התרומה הגדולה שלו לאנושות היא דווקא בתחום התקשורת. הקוד שהמציא איפשר לחבר מדינות ויבשות.
ורדית גרוס, אוצרת התערוכה ומנהלת ארטפורט, מצאה את הרעיון של פירוק המילים לקוד ואז הרכבתן מחדש לשפה, מרתק. היא רתמה את כל אמני הרזידנסי הנוכחיים להגיב לרעיון הזה ויצרה תערוכה מגוונת ברעיונות ומדיומים, כאשר כל אחת מהעבודות פוגשת את הקווים והנקודות מכיוונים שונים. הקווים והנקודות הם כמובן החומרים מהם עשוי האיור, אבל רק את חלק מהעבודות ניתן לקשר לנושא הגג הזה.
בכניסה לחלל מוקרנת עבודת וידאו של דור זליכה: תותח לבנוני שנשבה על ידי כוחות צה"ל מוצב במרכז מזרקה בעיר נהריה והוא מכוון ללבנון. האירוניה כמובן ברורה ומודגשת עוד יותר על ידי תאורת הטכניקולור במזרקה. כאשר נעים בחלל, ההצללה חושפת שכבת וידאו שנייה: תותח אחר השקוע במימי הים התיכון בשטח לבנון, והוא מכוון לישראל. סביבו ניתן לראות את דמויותיהם של צוללנים מקומיים מצלמים עצמם עם התותח. התותחים הם שני קווים מצטלבים שאינם נפגשים, בהיעדר תקשורת.
עבודתה של אלה ליטביץ גם היא עוסקת בשאלות של גבול: על קיר עליו מודפס נספח מהסכם השלום בין ישראל וירדן היא תולה קטע מתוך מצוף שהוא למעשה קו הגבול בין שתי המדינות בים המלח. זהו גבול עשוי קווים ונקודות, שאינו קבוע ונתון לתנועת המים והשינויים הגיאולוגיים באזור. הם אלו שגורמים לפיתולים ובלאי הניכרים במצוף.
יעל פראנק מחזירה אותנו לעולמות של מילים: היא חתכה מתוך קיר הגבס במרכז הגלריה את המילה 'לא'. בקיר נפערו חורים בצורת האותיות והאותיות עצמן שכובות למרגלותיהם. התוצאה היא הכפלה של המילה 'לא' – האם משמעותה שלילה רבת תוקף או אולי דווקא שני הלאווים מבטלים אחד את השני? שם העבודה הוא "כן", אז אולי אתם יכולי לנחש מה דעתה של האמנית.
גיל יפמן, המתמקד בסריגה כמדיום אמנותי, מציג מובייל ענק בצורת עין המורכבת מעיניים צבעוניות רבות אחרות. אלה בתורן בנויות מעיני הסריגה ויוצרות אמירה מעגלית, אותה מהדהדים כל האישונים המתבוננים בצופה.
מרב קמל וחליל בלבן מציגים עשרה פסלים רכים עשויים ענפים, עורות ובדים ממולאים. כל פסל הוא למעשה איור של אימרה מסויימת, והוא ממחיש אותו באופן מאוד גרפי ובצבעוניות שלוכדת את העין. בחלק מהעבודות בוחרים האמנים להשתמש בדימויי עירום ואלימות על מנת להעביר את המסר. כך למשל בפסל 'משתינה בקשת' (Pissed באנגלית) של אישה שחורה ששדיה העצומים מזדקרים במקביל לצמותיה וזרם של שתן מקושת מנקביה. בפסל 'רוצח בשגגה' האיש המזוקן הרכוב על אריה פוער בפנינו את קרביו על מנת שניווכח כי לא היתה בו כוונת זדון. הפיסול הרך נע בין הקצוות של החמוד והילדותי לאירוני ומבעית לעיתים.
באחת מפינות החלל כניסה לחדר קטנטן, אליו מומלץ להיכנס אדם אחד בכל פעם. כאן מוקרנת עבודת הוידאו של רות פתיר, המתבססת על טכנולוגיה שנמצאת בשימוש חברות מסחריות וחברות פרסום בכל העולם. חיישנים המותקנים בחדר יודעים לזהות את הרגשות שלנו הצופים, ולהגיב אליהם. במקרה הזה בחרה פתיר להתמקד בחיוך. בכניסה לחדר אנחנו רואים על מסך גיבוב איברים לא ברור וניתנת לנו ההוראה לחייך. ברגע שנחייך יקומו האיברים לחיים ויתחברו לכדי דמות סמי-אנושית רוקדת ונעה סביב עצמה. אם בטעות נפסיק לחייך, תקרוס הדמות שוב. למעשה, המסר הוא שמה שחשוב הוא הנראות החיצונית ולא התחושה הפנימית, וזאת כאמירה אירונית על החיים בצל המצלמה.
כמה מילים על ארטפורט
ארטפורט הוא ארגון ללא כוונת רווח שהוקם ב-2011 על ידי קרן אריסון וחרט על דגלו להוות בית לאמנים בשלבים משמעותיים בהתפתחותם המקצועית, ולקיים סביבה מאפשרת ותומכת ליצירת אמנות חדשה. לב העשייה הוא רזידנסי (שהות אמן) למשך שנה הכולל סטודיו מסובסד, קיצבה ותמיכה בפרוייקטים ותערוכות. אחרי שנתיים בהן הוקפאה העבודה, נפתח בית ארטפורט החדש והיפה בסמוך לקריית המלאכה, ומוצגות בו תערוכות של אמני הרזידנסי בעיקר.
אין אח ורע בישראל למודל בו פועלת ארטפורט, שמהותו היא פילנטרופיה אקטיבית ובונה, והיא מציעה לאמנים הזדמנות נדירה שכל אמן יכול לחלום עליה. מעבר לתנאים הפיזיים המפנקים, שמים כאן גם דגש על הקהילתיות וההפריה ההדדית בין האמנים באמצעות סדנאות ייעודיות, אבל גם בדרך של הקצאת חללים המזמנים שיח והתייחסות.
הלוואי והיו בישראל עוד בתים כאלה לאמנים.
אהבתם? הצטרפו אליי לסיורי אמנות מעמיקים ומרתקים.