קראווג'ו וברניני באמסטרדם

עודכן ב: ספט 8

דמיינו את רומא בסביבות שנת 1600, עיר נצחית רדומה, שלאט לאט מתעוררת לחיים. אמנים צעירים ושאפתנים בהנהגתם, תמיכתם והגנתם של הצייר הרדיקלי מיכאלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו והפסל המבריק ג'ובאני לורנצו ברניני, הציגו סגנון אמנות חדש לחלוטין; אלגנטיות אינה יותר הנורמה אלא תשוקה אנושית ורגשות מתפרצים המתבטאים באמצעות מחווה הם שם המשחק החדש.

הפעם אנחנו נוסעים לאירופה, ולשם שינוי המדריכה איננה אני אלא ענבל טור-שלום, שלוקחת אותנו לסיור בתערוכה מדהימה על רומא של תחילת הבארוק והאמנים המובילים בה – קראווג'ו וברניני.


ענבל טור-שלום, חיה באמסטרדם משנת 2010 ובזוגיות עם אמסטרדמי אמיתי. עסוקה בהנאה בלהסביר ולספר סיפורים בעל-פה וגם ויזואלים, מתובלים בהומור דק, גם על הרבדים שאינם גלויים לעין. צלמת המתמחה בצילום ארכיטקטורה, פורטרטים, טרוול-פוטוגרפי, צילום רחוב וצילום אורבני. בנוסף, ענבל עורכת סיורי בוטיק פרטיים בעיקר באמסטרדם, חלקם כוללים צילום כמו סדנאות צילום וצלמת פרטית באמסטרדם.


ראשית הבארוק ברומא, בכיכובם של הצייר קאראווג'ו והפּסל ברניני


מדוזה, שיש עם מעט פיגמנט, ברניני. צילום: ענבל טור-שלום

דמיינו את רומא בסביבות שנת 1600, עיר נצחית רדומה, שלאט לאט מתעוררת לחיים. אמנים צעירים ושאפתנים בהנהגתם, תמיכתם והגנתם של הצייר הרדיקלי מיכאלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו והפסל המבריק ג'ובאני לורנצו ברניני, הציגו סגנון אמנות חדש לחלוטין; אלגנטיות אינה יותר הנורמה אלא תשוקה אנושית ורגשות מתפרצים המתבטאים באמצעות מחווה הם שם המשחק החדש.

התקופה אופיינה באנרגיה והתלהבות שיצרו שיתוף פעולה קרוב בין ציירים, פָּסַלׅים וארכיטקטים, פעמים רבות בשירות הכנסיה הרומית קתולית. לכן מוזיאון הרייקס שילב בתערוכה זו ציורים ופְּסַלים, אוסף של מיטב היצירות מתחילת תקופת הבארוק של אותם אמנים חלוצים ומורדים, כמו Orazio Lomi Gentileschi ,Alessandro Algardi, Trophime Bigot, Annibale Carracci, וקאראווג'ו וברניני כמובן.

רק מאוחר יותר סגנון עוצמתי ודרמטי זה, המדגים טכניקה מעולה ומיומנות נהדרת ליצירת דינאמיות ביצירות אמנות, ייקרא בארוק. המילה בארוק באה כנראה מהמילה הפורטוגזית Barocco, מילה המתארת את צורתה הטבעית והבלתי אחידה של פנינה שגדלה בטבע.



התערוכה מצליחה להעביר את התפרצות המרץ האמנותי העצום ברומא ואת ההתחדשות הרדיקלית באוֹמנויות בתקופה. הכיתוב המלווה את התערוכה משתמש במונחי מפתח מאוצר המילים האמנותי של אותה תקופה, כמו פליאה (meraviglia), חיוּת (vivezza), תנועה (moto), צחוק (scherzo) ואֵימה (terribilità).

התערוכה מוצגת באזור התערוכות המתחלפות של מוזיאון הרייקס. בחללים הקטנים יותר רוכזו תמונות ופסלים סביב תת נושא של נושא ראשי, לדוגמה תת נושא - ראשים כרותים בנושא ראשי - אימה.

אמני הבארוק יכלו לשלב בקלות באוֺמנותם אימה ויופי. גודל הזעזוע אצל הצופה והרגשות הסוערים שהתעוררו בו בעקבות הצפיה ביצירת האמנות היוו אינדיקציה לאיכות היצירה. מילון האיטלקית הישן ביותר, משנת 1612, מתאר אֵימה כ-'חֲרָדָה ופחד קיצוני' הנגרמים על-ידי 'חושך ותִעוּב'. לפיכך הכלי הסגנוני המרכזי בו השתמשו קאראווג'ו וחסידיו בכדי להביע ולהעלות רגשות אינטנסיבים אלו של אימה, היה הקונטרסט של החושך העמוק עם המואר והבהיר.

המשורר המשפיע ג'יאמבטיסטה מארינו (1569-1625) כתב: אימה הולכת יד ביד עם תענוג.

חלוצי הבארוק ברומא הפכו את היום-יומי למשהו יוצא מן הכלל, את הדוחה והכואב ליפה. היופי קיבל משמעות חדשה, גם המכוערים והנוראים נתפסו כיפים. ברניני, לדוגמה, לקח את זה כמה צעדים קדימה, ובניסיון לייצג את ביטויי הכאב בצורה ריאליסטית ככל האפשר, הוא חקר ולמד את הבעות פניו כשהוא שרף את עצמו בגחלים לוהטות.



רומא היתה הלב התרבותי של אירופה בראשית המאה ה-17 ואמנים מכל אירופה נהרו אל עיר הנצח. הם נמשכו אל הריסות העת העתיקה, אל הלְהִיטוּת של הכנסייה הקתולית והאמנות פורצת הדרך של קאראווג'ו וברניני. עבודותיהם של אמני הבארוק השאירו חותם על אירופה הקתולית בין 1600 ל-1640. הבארוק היה הקוֹנטרה הדרומית השמחה לתרבות הכנסיה הפרוטסטנטית המדכאה שבצפון אירופה. הקונטרה הזו לא הגיעה לכל מקום, על הולנד לדוגמה היא דילגה. בעיני ההולנדים הפרוטסטנטיים בעיקר, הבארוק נראה מוגזם, בומבסטי ומלודרמטי ולכן מאד לא דיבר אל ההולנדים ואל הדרך הפרוטסטנטית קלוויניסטית שלהם. יחד עם זאת, הבארוק המוקדם השפיע על יצירתם של רמברנדט ובני דורו. למרות הפרוטסטנטיות ששלטה בהולנד, עבודותיהם של מאסטרים הולנדים ופלמים כמו רובנס, רמברנדט והפסל קווֶלינוס הושפעו ממקביליהם הבארוקיים.


נרקיס, שמן על קנווס, קאראווג'ו. צילום: ענבל טור-שלום

אני מניחה כי החלטת האוצרים לשים בחלל הראשון של התערוכה את שתי היצירות הכל כך מוכרות, שכולנו כל כך רוצים לראות, נרקיס של קאראווג'ו ומדוזה של ברניני, נשענת על העובדה שנרקיס נחשב ללידה המיתית של האמנות מאז הרנסנס. אחרי הכל, התבוננות באמנות מתחילה עם פְּלִיאָה ולפיכך אמנים שפעלו סביב 1600 ראו בלעורר אצל הצופה פליאה, השתאות והשתוממות את משימתם החשובה ביותר. במיתולוגיה היוונית נרקיס היפה דחה באכזריות את מעריציו וכשנמסיס, אלת הנקמה, שמעה על כך היא החליטה להעניש אותו בזה שהיא תגרום לו להתאהב בעצמו. בציור זה נרקיס מְכוּשָׁף מהשתקפותו שבבריכת המים, הוא מלטף את פני המים כאילו על מנת לפתות את השתקפותו, את דמות המראה שלו. קאראווג'ו מפנה כאן את תשומת ליבנו אל הפליאה בעקבות ההבנה שבאהבה עצמית אין הדדיות.

מדוזה של ברניני יכולה להיחשב גם היא כניסיון ליצור פליאה, השתאות והשתוממות; מבטה של מדוזה יכל להפוך כל אחד לאבן. עם זאת, הגיבור פרסאוס יכל למבטה המאבן והקטלני מכיוון שלא הביט ישירות אל פניה אלא הביט בהשתקפותה במגן המתכת המלוטש שלו, ואז הוא ערף את ראשה. ברניני יצר את מדוזה עצמה מאבן במין 'הפוך על הפוך'. האם הפסל מנסה לגרום לנו 'להתאבן' בתדהמה מוירטואוזיות הרעיון?


דוד עם ראשו של גוליית, שמן על קנווס, Valentin de Boulogne. צילום: ענבל טור-שלום

המשורר ג'יאמבטיסטה מארינו כתב ב-1619 על המשימה האֹמנותית של משורר מתקופת הבארוק:

מטרת המשורר היא ליצור פליאה, השתאות, השתוממות:

אני מתכוון למצויינות, לא לסוג המוזר;

ומי שלא מסוגל להתפלא שיׅשָלַח לאורווה!


מימין: יהודית ושפחותיה עם ראשו של הולופרנס, שמן על קנווס, Orazio Lomi Gentileschi משמאל: דוד עורף את ראשו של גוליית, שמן על קנווס, Orazio Borgianni. צילום: ענבל טור-שלום

מוזמנים לעקוב אחרי ענבל, להזמין סיורים, צילומים או סדנאות באתר הצילום, עמוד הצילום בפייסבוק, אתר התיירות או עמוד התיירות בפייסבוק.

התעלפתם כמוני?

אם כן אז אל תחמיצו: הבארוק ברומא: קאראווג'ו-ברניני, עד ה-7 ביוני 2020, מוזיאון הרייקס, אמסטרדם

תודה רבה לענבל שלקחה אותנו איתה לאמסטרדם.


יהודית עם ראשו של הולופרנס, שמן על קנווס, Carlo Saraceni. צילום: ענבל טור-שלום

האמת היא שקרוואג'ו וברניני אף פעם לא עבדו יחד: קרוואג'ו נפטר ב-1610 והוא בן 38, בעוד ברניני רק נולד ב-1598 וזכה לשיבה טובה (נפטר ב-1680). קרוואג'ו היה חלוץ הבארוק (עוד לפני שקראו לו כך) והצליח להוציא מהקנווס חיים שאיש לא הצליח לפניו, ולכן כנראה גם סלחו לו על התנהגותו האלימה. ברניני הצליח לעשות את אותו הדבר ולהוציא חיים משיש.

אם לא יוצא לכם להיות בזמן הקרוב באמסטרדם, תוכלו להנות ממיטב היצירות של המאסטרים הללו בוילה בורגזה, המקום האהוב עליי ברומא.


אהבתם? זה הזמן לסמן לב אדום ואוהב ולשתף חברים.

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren