צבע טרי בעידן הדיגיטלי - 8 הבחירות שלי

עודכן ב: אוק 29

יריד צבע טרי חוזר!

אחרי שנדחה כמה וכמה פעמים (מסורתית מתקיים בחודש מאי) ושינה פורמטים בהתאם לתנאים המאתגרים, נפתח היריד במהדורה דיגיטלית (החל מה-28.10).

זה לא כל כך פשוט להעביר חוויה פיזית למרחב הדיגיטלי. למעשה זה אתגר שרבים בתחום נדרשו לו, ביניהם ירידי האמנות הגדולים בעולם כמו ארט באזל ו-FRIEZE, ולצערנו זה לא משתווה לדבר האמיתי.

ובכל זאת, יש גם כמה יתרונות בפורמט הדיגיטלי.

למשל, אין דמי כניסה ליריד (להבדיל מהירידים הנזכרים לעיל), כך שלהבדיל מהיריד הפיזי, אליו היה צריך לרכוש כרטיס, כאן מדובר באתר אינטרנט שהגישה אליו חופשית לכולם.

כמו כן יש היצע גדול יותר של אמנים (38 לעומת 25) וכל אחד מהם מיוצג במגוון רחב יותר של עבודות (סה"כ 800 יצירות אמנות). ככה זה כשאין מגבלה של קירות.

בנוסף, כידוע לנו, האינטרנט משטח כל מגבלה גיאוגרפית – אם בעבר היה צורך להגיע פיזית ליריד כדי להתרשם מהאמנות, הפורמט הדיגיטלי מאפשר גישה לכולם מכל מקום. לא רק זה – יש לו גרסה מלאה באנגלית, כך שזו הזדמנות נהדרת לחשוף אמנות ישראלית איכותית לעולם כולו. אני מקווה ש-UBS, שנותנים חסות לאירוע באופן מסורתי, ישקיעו בכך משאבים, ואולי מעז ייצא מתוק.

באתר היריד תוכלו לצפות בחממת האמנים וחממת המעצבים, כמו גם פרוייקטי דגל מוכרים כמו הגלויה הסודית ושיתוף פעולה עם ארגון הג'וינט ובצלאל.

על מנת לקרב את הקהל ולתת תחושה יותר אינטימית ומקרבת, בנוסף לכל האינפורמציה המקובלת, מציגים באתר גם וידאו קצר עם כל אמן, כך שאפשר להכיר טוב יותר את הרקע שלו ואת עולם הדימויים שלו.

המחירים לרכישה מעודכנים באתר וניתן לבצע רכישה ישירה, אולם יש גם אפשרות ליצור קשר עם הצוות של צבע טרי, להתייעץ איתן ואפילו לקבוע שיחת זום עם האמן. כל זה למשך חודש בו תוכלו ליהנות מרכישה דרך האתר ושירות אופליין מלא על ידי צוות צבע טרי.

האתר מלא תוכן איכותי וגם בלוג מעניין. עם זאת המטרה כאן היא לא רק להציג אלא גם למכור, וזה אתגר לא מבוטל.

חממת האמנים

להבדיל משנים קודמות בהן היתה תחושה חזקה של גילוי כוכבים חדשים, יש תחושה שהשנה הכניסו לחממה לא מעט אמנים שכבר זכו להציג במקומות חשובים והספיקו לקנות להם שם. זה כמובן לא דבר שלילי, במיוחד כשחסר המפגש הבלתי אמצעי עם האמן והאמנות.


הנה היצירות (והאמנים) שצדו את עיני:

שי אלפיה יוצרת מראות בטכניקה עתיקה: "אני מניחה שכבות דקות של כסף (ולפעמים גם זהב) על משטחי זכוכית. בסוף התהליך מתקבל כתם מראתי אבסטרקטי על רקע שקוף שכשאתה עומד מולו או מסתכל דרכו אתה רואה השתקפות של קטע מהמציאות בשקיפויות שונות".

את המראות האלה היא גם מצלמת כך שאובייקטים שונים משתקפים בהן ומוסיפים מימד נוסף לאפקט המראה. אהבתי מאוד את האינטרפרטציה שלה לטבע דומם קלאסי.

שי אלפיה, טבע דומם - ארוחת בוקר

ענבל לימור פפר היא אמנית מאוד מגוונת, אולם העבודות שתפסו אותי במיוחד הן עבודות הקולאז' שלה. אלה הם פורטרטים מצויירים משולבים בפיסות בד צבעוניות ועזרים אחרים שלמעשה מכסים את הדמות ועוטפים אותה. רק העין מביטה בנו, והעין הזו, קשה להימלט ממנה. עבודות צבעוניות מאוד ויחד עם זאת טעונות.

ענבל לימור פפר, Knee Deep in Me


את העבודות של נגה פרחי ראיתי לראשונה בפרוייקט זום במוזיאון לטבע. הציורים שלה על גבי עורות נדמים כמו קעקועים צבעוניים בסגנון יפני. היא אומרת: "בעבודותיי, אני עסוקה בפני שטח – בעורות ובפשיטתם, בפריסתם והשטחתם. על ידי פעולות אלה, אני מחפשת להנכיח את הגוף דווקא דרך היעדרותו. באמצעות שימוש בקליפות, שאריות ונשלים אני מבקשת לייצר עבור הצופה הדהוד צורני וחומרי".

נגה פרחי, העכבישה

מכלול העבודה של ליטל רובינשטיין הוא מרתק. רובינשטיין מייצרת פסלים קינטיים או מכאניים שעוסקים בשאלות שקשורות לשליטה וחוסר שליטה, הפרדוקס בין הרצון של בני האדם לשלוט בכל ובין חוסר היכולת המובנה לשלוט כמעט בכלום. "אני חוקרת נושאים הקשורים לנפש האדם ונותנת להם ביטוי במנגנונים מכאניים. שילוב שמנסה להבליט את המתח שקיים בין עולם רגשי אנושי כאוטי, לבין נראות המכונה המאורגנת והמשומנת שפועלת תחת סדר ושליטה".

ליטל רובינשטיין, רולטת מזל

עבודת הוידאו פרפורמנס 'צבע אדום' של מורן אסרף תופסת בבטן. אסרף עוסקת בנשיות המזרחית בפריפריה הנאבקת בדיכוי באמצעים שונים. בוידאו אסרף הלבושה כולה לבן מגרדת סלקים בין רגליה. המחשבה הראשונית היא על נושאים של הזנה, נקי מול מלוכלך ושאר נושאים תרבותיים, אך לאט לאט מתגלה כי מדובר כאן באקט אכזרי וכואב, כאששר הסלק הופך לדם הזורם בין רגליה ועל פניה. לדברי אסרף היא יצרה את הוידאו בימי סגר הקורונה הראשון, מתוך הזדהות עם נשים המתמודדות עם מציאות אלימה בלתי אפשרית, המועצמת על ידי תנאי הסגר.

מורן אסרף, סטילס מתוך צבע אדום

טל בוניאל חוקר דימויים מתולדות האמנות, מצילומי עיתונות ומצילומי משפחה. הוא מתרגם אותם לפורמט דמוי צילום בעיתון, מחבר אותם יחד ומגדיל אותם. האופן בו הוא עורך את הדימויים יחד במסגרות בצורות לא מקובלות, הוא זה שיוצר אפקט ויזואלי ורגשי מיוחד. במיוחד אהבתי את ללא כותרת #1 ששוזרת את דמות החלוץ העברי עם הדימוי של דפנה מהמיתולוגיה היוונית.

טל בוניאל, ללא כותרת #1

זהר טל ענבר מציגה סדרה בשם 'יפי נשק' המחברת בין המקום של הצבא בחברה הישראלית וההשפעה שלו על החיילים תוך כדי ולאחר שחרורם, לבין סיפורי מיתולוגיה וסיפורי קדושה נוצריים. החיבור בין שני העולמות מעניין ונעשה ביד המסגירה את היותה תלמידתו של אלי שמיר. בציור סנטה-אורה לוצ'יה היא מחברת את הדימוי השגור של מריה וישו התינוק עם צבעי המדים ועיוורונה של האם (סנטה לוצ'יה) מהדהד את העיוורון של אם השולחת את בנה לצבא מבלי לדעת כיצד יחזור ואילו חוויות יעברו עליו.

זהר טל ענבר, סנטה אורה לוצ'יה

קייט פריצליס מביאה משהו מרענן לקנווס. עבודותיה נדמות כמו ציורי רחוב שעלו אחד על השני ומערבות סוגי חומרים שונים. "שאריות של משפטים, שילטי הכוונה, קונטרסט בין צבע לטקסטורה, הקשר בין צורה וקצב, קליפת העץ בפארק, גרפיטי של כרך על קיר ברחוב, יחסים בין אנשים, שפות - כל אלו הם הפשטה, תערובת עדינה המשמשת לי כהשראה 24/7". הצבעוניות הברורה אך מתקתקה לצד המסרים הלא מתנחמדים עושים את 'בלאגן טוטאלי' לתוספת מעניינת על הקיר.

קייט פריצליס, בלאגן טוטאלי

אז אם אתם מחפשים לקנות משהו (כדאי להציץ קודם כאן) או סתם להנות מהאמנות, כנסו לאתר של צבע טרי.

אם רכשתם משהו מוזמנים לעדכן אותי (גם בפרטי).

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren