ליאונרדו דה וינצ'י - work in progress

לפני 500 שנה בדיוק מת ליאונרדו דה וינצ'י בזרועות מלך צרפת, פרנסואה הראשון, בטירה בעמק הלואר. סוף מלכותי עבור מי שנולד כבנו הלא חוקי של סוחר איטלקי ואיכרה. סוף יאה למי שכבר בחייו הוכר כגאון רב תחומי וברוך כשרונות. ההערכה רק התגברה לאורך השנים, תודלקה על ידי כתבים שונים ושרטוטים שהתגלו. הדבר הגיע למימדי אגדה במאה ה-20, במיוחד סביב הגניבות ונסיונות הפגיעה ביצירתו המפורסמת ביותר, אולי יצירת האמנות המפורסמת ביותר בעולם – המונה ליזה.

השנה מציינים 500 שנה למותו של דה וינצ'י בשלל תערוכות ברחבי העולם, תמצאו גם כמה שציינתי במדריך מסביב לעולם. אפילו בארץ יש תערוכה כזו. איך עורכים תערוכה לאמן שידועים רק 21 ציורים שלו? ובכן, רוב התערוכות אינן תערוכות אמנות אלא מתמקדות בהמצאות ההנדסיות פורצות הדרך של הגאון. ישנם מעט מוזיאונים בעולם שמחזיקים יצירות אמנות מקוריות של דה וינצ'י והם כמובן חוגגים אותן ברוב תפארתן. בנובמבר תיפתח מה שניתן להגדיר התערוכה המרכזית, בלובר בפריז, על כך ארחיב בהמשך.

מונה ליזה, 1503-1506

ליאונרדו כוכב עליון

קיימת איבה גדולה בין האיטלקים והצרפתים בכל הנוגע לליאונרדו דה וינצ'י, שניהם טוענים לזכויות על הגאון: האיטלקים טוענים למוצאו האיטלקי ומצביעים על מירב עבודותיו שבוצעו באיטליה עבור מוסדות ופטרונים איטלקים; הצרפתים טועני כי מלכם הוא זה שהכיר בגדולתו האמיתית של ליאונרדו ונתן לו את האמצעים ליצור ככל העולה על רוחו, ובסופו של דבר ליאונרדו מת בצרפת. כך או כך, בסופו של דבר, אין באיטליה אף מוזיאון או אוסף שמחזיק יותר יצירות של ליאונרדו מהלובר. זו, אגב, גם הסיבה שגנב אלמוני מפרוג'יה גנב את המונה-ליזה מהלובר ב-1911 – הוא רצה להחזיר אותה לידיים איטלקיות. זה היה אולי המזל הגדול ביותר של ליאונרדו, כי הסנסציה סביב הציור וגניבתו הם אלו שהפכו אותו לכוכב עליון.

אחת הסיבות למיעוט היצירות הידועות של ליאונרדו היא נטייתו להתפזר ולעסוק בתחומים רבים במקביל מבלי לסיים אף אחד מהפרוייקטים. ידוע שמזמינים רבים באו אליו בטענות על כך שלא סיפק עבודות בזמן. למעשה, הוא נהג להחזיק בהן זמן רב (הכוונה לשנים!) גם אחרי שנראו גמורות, מידי פעם שינה תנוחה או צבע, הוסיף אלמנט. מבחינתו היצירה היתה תהליך מתמשך. מיעוט העבודות הוא גם הסיבה לכך שרבים מחפשים ציורים אבודים של ליאונרדו, שהרי אין זה מתקבל על הדעת שצייר רק 21 ציורים.

איפה מושיע העולם?

סלבטורה מונדי, סביב 1500

לפני שנתיים עלה לכותרות הציור סלבטורה מונדי – הציור ששבר את כל השיאים של המכירות הפומביות ונמכר במחיר הגבוה ביותר בהיסטוריה – 450 מיליון דולר. מושיע העולם הוא גיבורה של סאגה בלתי נגמרת: סיפור לא ייאמן שמתחיל במחיר עלוב של 58 דולרים כציור עלום מימי הרנסנס, דרך תהליך ארוך של ניקוי, שימור, ולמידה שהביאה לקונצנזוס שמדובר בציור אבוד של ליאונרדו דה וינצ'י. מהלך שיווקי מבריק של בית המכירות כריסטי'ס הוליד את השיא המדובר כאשר הרוכש המסתורי התגלה כמקורב לנסיך הסעודי מוחמד בן סלמן. התוכנית המקורית היתה להציג את הציור בפתיחה של הלובר אבו-דאבי בספטמבר 2018 אבל הצגתו בוטלה. הוא אמור היה להשתתף בתערוכה הגדולה בלובר בפריז לרגל 500 שנים למותו של דה וינצ'י, אולם המומחים של המוזיאון הודיעו שהם לא בטוחים שמדובר בליאונרדו מקורי והציעו להציגו כציור מסדנתו של דה וינצ'י. מבחינת הבעלים של הציור זה מהלך שלא יעלה על הדעת כיוון שהוא יקבע את התפיסה שהציור לא צוייר בידי ליאונרדו עצמו ושוויו יצנח פלאים. לפרק זמן מסויים עקבות הציור נעלמו ולא היה ידוע היכן ועל ידי מי הוא מוחזק אולם לאחרונה פורסם שסלבטורה מונדי משייט בימים אלה ביאכטה העצומה (חצי מיליארד דולר שווייה) של הנסיך הסעודי. הפער בין השיוט במימי הים התיכון החמימים והבלתי צפויים לשמירה המוקפדת לה זוכה המונה-ליזה בלובר מזעזע רבים בעולם האמנות.

בימים שלפני המכירה כריסטי'ס ערכו לסלבטורה מונדי סיבוב הופעות בכל העולם. עמדתי בתור לחזות בו בלונדון במשך שעה. היה מעניין לראות כיצד התור מורכב מסטודנטים, תיירים, אנשי החברה הגבוהה כמו גם אנשים רגילים בסוף יום עבודה שבאו להביט בפלא. התצוגה היתה בכוך קטן וחשוך וניתן היה לראות את הציור ממש בגובה העיניים ובמרחק קטן, כאשר שני שומרים ניצבים מצדדיו. זו בהחלט חוויה שאזכור. עוד קצת על מאחורי הקלעים של המכירה המדוברת הזו ואחרות תוכלו לקרוא כאן.

בפודקאסט של The Guardian הקדישו פרק שלם לסיפור של סלבטור מונדי והסיפור שלו.

תעלומה נוספת

האם זה ציור שצוייר בידי דה וינצ'י?

לאחרונה העלה אלדו מרטינק מטורונטו טענה כי הציור שקיבל מידיד, שסבו רכש בגרמניה לפני כ-200 שנה, הינו ציור אותנטי של ליאונרדו. מדובר בפורטרט של דוכס שליט ונציה, אותו הירבו לצייר גדולי הציירים (תמורת תשלום כמובן). לטענת הבעלים הפנים והידיים אינם משאירים מקום לספק. כרגע הדבר נבדק על ידי גדולי המומחים לדה וינצ'י. אישית אני סבורה כי את התשובה ניתן למצוא דווקא לא בציור עצמו: באותה תקופה נהוג היה לערוך חוזי הזמנה של עבודות המפרטים את מהות ההזמנה, המחיר וזמן האספקה. כך אנחנו יודעים לא מעט על יצירות אחרות מאותה תקופה. סביר להניח שאם אכן הזמין הדוכס את ליאונרדו לצייר אותו הדבר יופיע בחליפת מכתבים או חוזה.

מה מסתתר מאחורי המדונה של הסלעים?

Virgin of The Rocks והרישום שהתגלה תחתיה

ליאונרדו לא מפסיק לעשות כותרות, גם אחרי 500 שנה בקבר. רק השבוע פורסם כי צילום רנטגן מעמיק שבוצע ליצירה The Virgin of The Rocks בנשיונל גלרי בלונדון, חשף קומפוזיציה שונה לחלוטין מזו הנראית לעין. זוהי שוב הוכחה לתהליך המתמשך של העבודה של דה וינצ'י, בו השינויים הם חלק מהעבודה עצמה. מעניין כיצד אמצעים טכנולוגיים חדישים נותנים לנו אפשרות לצלול פנימה ולראות דברים שאפילו בני זמנו של דה וינצ'י לא יכלו לראות.

אז כמו שאמרתי בכותרת, ליאונרדו דה וינצ'י הוא עבודה בתהליך – גם 500 שנה אחרי מותו הוא נותר תעלומה שאנחנו נהנים לגלות ולהרכיב כל הזמן.

גם אתם אוהבים את ליאונרדו? מתרגשים מכל תגלית חדשה בנושא?

סמנו לב שאדע שאהבתם