סודות המכירה הפומבית

עודכן ב: מרץ 31

מכירות פומביות הן מקום נהדר ללמוד על אמנות ועל שוק האמנות. אני תמיד ממליצה ללכת לתצוגה המוקדמת של היצירות לפני המכירה. זו הזדמנות מצויינת לראות אמנות מסוגים שונים וברמות שונות – יצירות שכנראה לא יזדמן לכם לראות יותר כי הן הולכות לאוספים פרטיים, אבל בבתי המכירות הגדולים רבות מהיצירות הן באיכות מוזיאלית. הכניסה היא חינם ורק צריך לשמור על קוד התנהגות נאותה. אם יהיה לכם מזל תוכלו לראות את אנשי הצוות של בית המכירות מלווים לקוח "כבד" ומייעצים לו מה כדאי לקנות.

אבל כדי להנות יותר שווה ללמוד כמה דברים על העולם הזה:


1. ראש בראש

בעולם יש ארבעה בתי מכירות גדולים, כולם התחילו בלונדון, אבל בפיסגה יש שניים שכבר לפחות מאתיים שנה הולכים ראש בראש – סות'בי'ס וכריסטי'ס. לאורך השנים הם חילקו את השוק היוקרתי ביניהם פחות או יותר עם קצת עליות ומורדות. בעשור הקודם ידה של סות'בי'ס היתה על העליונה וכעת כריסטי'ס היא המובילה. מה זה אומר מובילה? זה אומר שלרוב היצירות שהיא מצליחה להשיג למכירה הן טובות או יוקרתיות יותר וכן להשיג מחירים גבוהים יותר. יש כאן גם אפקט מעגלי – מי שמצליח להשיג מחירים גבוהים יותר מושך אליו את המוכרים של היצירות עם הפוטנציאל הכי גבוה, שכנראה שוב ישיגו רמת מכירות גבוהה יותר, וחוזר חלילה.


2. יום ולילה

המכירות הגדולות מחולקות בד"כ למכירות ערב (Evening sale) שבהן תוכלו למצוא את היצירות היוקרתיות ביותר, ומכירות היום (Day sale) שבהן תוכלו למצוא יצירות עד מיליון דולר/פאונד. בעיתון כותבים רק על מכירות הערב כי אלו הציורים שמשיגים את המחירים הגבוהים ביותר, אבל יש הרבה סיפורים מעניינים ואמנים חדשים שתוכלו לגלות במכירת היום. תזכרו שמתחת למיליון כולל גם יצירות ב-5,000, אז אולי אפילו תמצאו משהו שתרצו לקנות. אגב, אם בא לכם, תוכלו להיכנס למכירה עצמה של הDay sale – שוב, בחינם, בתנאי שאתם בלבוש הולם. דינמיקת המכירה לא שונה מאוד בין יצירות מעל מיליון ומתחת למיליון ויש הרבה מה לראות באספקט האנושי (זה לא הזמן להתבונן בציורים).


3. מחיר מובטח

בשנים האחרונות התפתחה הפרקטיקה של הבטחת מחיר. המשמעות היא שלפני המכירה גופים שונים, לרוב פיננסיים, ערבים למכירת היצירה במחיר מינימום מסויים. כלומר, אם במהלך ההתמחרות המחיר לא הגיע למינימום שנקבע, הערב מחוייב לשלם את המינימום והיצירה עוברת לרשותו. מנגנון זה מבטיח למוכר ולבית המכירות את מימושה של העסקה. מה קורה אם המחיר עולה מעל המינימום? אז הערב מתחלק עם בית המכירות בעמלות. כלומר, הערב למעשה לוקח הימור שהיצירה שווה יותר ממחיר המינימום, או שבמקרה הפחות טוב, יצליח "לגלגל" אותה הלאה בשלב מאוחר יותר במחיר גבוה יותר. המקרה המפורסם ביותר שמדגים זאת היטב הוא מכירתו של סלבטור מונדי של דה וינצ'י ע"י כריסטי'ס בסוף 2017. קרן השקעות הבטיחה את המכירה במינימום של 100 מיליון דולר, כשבסופו של דבר היצירה נמכרה תמורת מעל 450 מיליון דולר. השמועות אומרות שהקרן הרוויחה כ-100 מיליון דולר ושלמעשה כריסטי'ס לא הרוויחו כלל בעסקה. אבל אל תדאגו להם, הפרסום והמוניטין שהקמפיין הגאוני שלהם הביא שווים לא מעט.

Leonardo Da Vinci, Salvator Mundi

4. תזמון - Timing is Everything

כמו בכל דבר בחיים התזמון חשוב, ובתחום המכירות הפומביות יש לו משמעות רבה. למשל, במכירות האימפרסיוניסטים והמודרניסטים (Imp/Mod בעגה המקצועית) שהתקיימו השבוע (בד"כ בתי המכירות מתואמים ומתזמנים מכירות באותו נושא באותו שבוע ועושים לאספנים את החיים יותר קלים). הקטלוגים היו רוויים ביצירות של פיקאסו ושל מונה. זה לא מקרי – בלונדון יש עכשיו שתי תערוכות גדולות – אחת על פיקאסו בשנת 1932 והשנייה על מונה וארכיטקטורה. בסות'בי'ס הציעו פורטרט של מארי תרז וולטר, המאהבת הצעירה של פיקאסו, שהיא הכוכבת האמיתית של התערוכה, מ1932. הציפיות היו גבוהות מאוד, אבל הרמה של הציור לא היתה מספיקה למרות ההייפ סביבה, והוא נמכר תמורת 27 מיליון פאונד בעוד ההערכה (הסודית) היתה 34 מיליון פאונד.


Pablo Picasso, Marie Therese Walter, 1932, courtesy of Sotheby's

מאידך, כריסטי'ס הציעו למכירה ציור של מונה של תחנת סן לזאר, אחד מ12 בלבד שצייר, שניים מוצגים בימים אלה בתערוכה. למרות שאיכות הציור נופלת משמעותית מאלו המוצגים בתערוכה יש כאן גם השפעה של אפקט הנדירות ולכן הציור הצליח להשיג מחיר של 25 מיליון פאונד, בהתאם לציפיות המוקדמות.


Claude Monet, La Gare Saint Lazare, 1877, Courtesy of Christie's

5. טרי טרי - Fresh

השוק אוהב סחורה טרייה, זה נכון כמעט בכל תחום. בתחום האמנות הכוונה היא ליצירות שלא נראו בשוק זמן רב (במיוחד כאשר מדובר על יצירות של אמנים שרובם כבר אינם בין החיים). יצירה שמוצעת כל שנתיים למכירה, גם אם היא מאסטרפיס, תשיג מחירים נמוכים יותר מיצירה זהה שיוצאת לשוק אחרי שנים רבות. כריסטי'ס הציעו במכירה אחרונה פורטרט של דורה מאר, מאהבת נוספת של פיקאסו. נכון, היא לא מהשנה האטרקטיבית 1932, אבל היא לא היתה בשוק כבר 28 שנים. ב-1990 רכש אותה אספן אירופאי תמורת 3 מיליון פאונד ונפרד ממנה השבוע לטובת אספן אסייתי, תמורת 19.4 מיליון פאונד, בטווח ההערכה המוקדמת.

Pablo Picasso, Dora Maar, 1942, Courtesy of Christie's

6. מחפשים את הנדיר

באופן טבעי, השוק מחפש את מה שנדיר ומיוחד. למשל במכירה היומית האחרונה הוצגו זה לצד זה שני רישומים של אדגר דגה (Degas). אחד הינו רישום מהיר של רוחצת בקו המוכר של הצייר, הוערך ב40-60 אלף פאונד ולא הצליח להימכר. השני, רישום מוקפד של גוף גברי שצייר דגה בתקופת לימודיו כאשר ביקר ברומא, בעודו בן 22. כיוון שהתקופה כל כך מוקדמת קשה לזהות שדגה הוא הצייר (למעט החתימה), וכיוון שהרישום נדיר הוא זכה למחיר של 187.5 אלף פאונד, בהתאם להערכות.


Edgar Degas, Homme nu assis, 1856

7. סגנון מזוהה

פעמים רבות השוק מעדיף דברים שהוא מכיר, יצירות שניתן לזהות בקלות את האמן שיצר אותן. כך ניתן לראות שיצירות דומות במהותן ובגודלן של אותו אמן מקבלות ערך מסחרי שונה. דוגמה בולטת מהמכירה האחרונה היא רישומים של אגון שילה (Egon Schiele), בה ניתן היה למצוא שני רישומים סכמטיים למדי של שילה. הרישום בו נראה רחוב כלשהו נמכר בעבור 35 אלף פאונד בעוד רישום אירוטי של אישה שוכבת (תסלחו לי על איכות הצילום) נמכר בעבור 334 אלף פאונד – פי 10 כמעט! זאת משום ששילה מזוהה מאוד עם סצנות אירוטיות והקו הייחודי שלו ניכר ברישום זה, בעוד השני כמעט בלתי ניתן לזיהוי (למרות שהוא מופיע בקטלוג רזונה של האמן).


Egon Schiele, Reclining Woman, 1913

זה כמובן רק על קצה המזלג, אבל אני מקווה שזה נתן לכם קצת רקע.

גם בארץ יש מכירות פומביות בתירוש שבהרצליה ומומלץ לעקוב אחריהן, אולי תצליחו למצוא מציאה אבל בטוח שתהנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים.

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren