9 אמנים תאילנדים שכדאי להכיר

איזה כיף! השנה החדשה כבר כאן והנסיעה עליה פינטזתי חודשים רבים בפתח – בחגים האלה אבלה בממלכת תאילנד.

כשחושבים על תאילנד לרוב חושבים על חופים יפהפיים, מסאז'ים, אוכל מדהים ושירות מפנק. אלה העיניים המערביות שלנו כתיירים, שחושבים על מה אנחנו מקבלים. חשיבה מעמיקה יותר מביאה אותנו לגלות תרבות עתיקה שהאסתטיקה שזורה בה בכל פן ופן שלה והפכה למעין ערך עבור העם התאילנדי. זה ניכר כמעט בכל מקום – במקדשים, בבתי המלון וגם בדוכני האוכל.

בשנים האחרונות יצא לי להיתקל באמנים תאילנדים עכשוויים שפרצו לתודעה בינלאומית בהיקף כזה או אחר. לקראת הנסיעה החלטתי לצלול קצת יותר לעומק ולגלות את האמנים התאילנדיים העכשוויים שכדאי לכם להכיר.


רגע לפני – קצת היסטוריה

כמו באירופה ובמערב, לאורך ההיסטוריה האמנות בתאילנד היתה קשורה בעבותות לדת ולשלטון – אלה היו הפטרונים העיקריים שלה, וזה כמובן לא מפתיע. פסלי הבודהה המוזהבים והמעודנים של תאילנד ידועים, כשהשיא אולי הוא הבודהה השוכב הענק בבנגקוק. האמנות התאילנדית המסורתית מושפעת מאוד מהזרמים השונים של הבודהיזם שהיו פופולריים במדינה לאורך השנים, אולם העיקרון המנחה שלה תמיד היה שהאמנות משרתת את המטרה ואינה אמצעי הבעה עבור האמן.

תאילנד היא ממלכה בה התחלפו השושלות – תחילה סוקותאי ואחריה לאנה תאי. בראשה יושב המלך – ראמה. ראמה החמישי עודד באופן אקטיבי את האמנות התאילנדית ככלי לפיתוח הזהות הלאומית המקומית של התאילנדים, תוך שימוש בטכניקות וסגנונות מערביים. תחת שלטונו של ראמה השביעי, בעקבות המהפיכה הסיאמית, ב-1932 הפכה תאילנד לממלכה חוקתית. מאז ועד היום רצופה ההיסטוריה התאילנדית במהפכות צבאיות מסוגים שונים, שכמובן השפיעו על חיי היומיום וגם על האמנות.

ב-1943 הקים Silpa Bhirasr את אוניברסיטת שילפהקורן לאמנויות. זוהי למעשה נקודת ההתחלה של האמנות המודרנית בתאילנד, בדומה מאוד להקמת בצלאל אצלנו ב-1906 שמסמלת את תחילתה של האמנות הישראלית. שילפהקורן שילבה אומנויות מסורתיות של קראפט יחד עם זרמי אמנות מערביים כמו ציורי פעולה והדפס. היא הפכה מהר מאוד להיות ה-מקום ללימודים עבור אמנים תאילנדים. כצפוי, עם הזמן קמו מוסדות נוספים שערערו על ההגמוניה הזו – באמצע שנות ה-70' הוקם בית הספר לאמנויות בצ'אנג מאי והתפתחה אסכולת בנגקוק בחסות נסיכת תאילנד. אלה קיבלו לשורותיהם אמנים שלמדו והציגו בחו"ל, בעיקר בצרפת ובגרמניה. אמנים אלה התבססו על מקורות עצמאיים ולא הסתמכו על תמיכה מוסדית או ממשלתית.

האמנים התאילנדים המודרניים עסוקים מאוד בחברה ופוליטיקה (בתקופות מסויימות נאלצו לעשות זאת בהחבא או מחוץ לגבולות המדינה) וכן בפער והמתח שבין המסורת לתרבות המערבית.


אמנים מודרנים חשובים:


Rirkrit Tiravanija

אמן קונספטואלי (מושגי) מוכר שיזם ב-1992 פרוייקט מתמשך מעניין: הוא הפך את גלריה 303 בניו יורק לאזור נינוח בו הוא מבשל ומגיש קארי תאילנדי ואורז בחינם למבקרים והעבודה היא למעשה החווייה והשיח המתגבשים סביב הנושא. רירקריט בחר לקחת את אחד הסממנים המוכרים של ארצו – אוכל והכנסת אורחים – והפך אותו ליצירת אמנות אינטראקטיבית, עליה חזר במקומות שונים בעולם, מעורר שיח על תרבות ואמנות. הוא הציג בין היתר במוזיאון ה-MoMA בניו יורק.


Rirkrit Tiravanija, untitled (free), 1992

Araya Rasdjarmrearnsook

צלמת שלמדה בתאילנד וגרמניה ועבודותיה עוסקות בחיים, מוות וזהות. סדרות הצילומים המפורסמות ביותר שלה נקראות Two Planets/Village ו- Elsewhere בהן היא מצלמת קהל של כפריים תאילנדיים מתבוננים ביצירות מופת מערביות – החל מז'אן פרנסואה מייה ואדוארד מאנה ועד ג'ף קונס העכשווי. התוצאה היא אסתטית ומעניינת, מדגישה את פערי התרבות, אבל גם מבקרת את הניכור והניתוק של האמנות המערבית הממסדית.



Vasan Sitthiket

אמן הפעיל בתחומי עשייה שונים כגון ציור, מיצג, כתיבת מחזות, שירה וספרות, ומגדיר עצמו כאנרכיסט. הוא בן אסכולת בנגקוק ועבודתו לרוב פוליטית ומחאתית, תוך שהיא חושפת בעיות חברתיות פנימיות בחברה התאילנדית. למרות האקסצנטריות שלו, הוא האמן התאילנדי היחיד שעבודתו מוצגת באוסף הקבוע ב-MoMA. ארגונים בודהיסטים רבים החרימו אותו בגלל הדעות השמאלניות הקיצוניות שלו (רואה עצמו ממשיך דרכם של מאו דזה טונג וצ'ה גווארה).


Vasan Sitthiket, sitting on the mountain watching dogs fighting, 2011

בדור הצעיר ניתן למצוא את:

Jirapat Tatsanasomboon

ג'יראפט קנה את עולמו בסדרת ציורים מסוגננת מאוד שמשלבת דימויים איקוניים מהתרבות המערבית עם דימויים תאילנדיים מסורתיים שמנכיחה ביתר שאת את הפערים התרבותיים. כמעט אף אמן מערבי לא יוצא בלי יחס ממנו. בוטיצ'לי, ון גוך, קית' הרינג ואנדי וורהול זוכים לכמה וכמה התייחסויות. לאחרונה החל להשתחרר מעט מאותם דימויים מוכרים והחל ליצור עבודות יותר מעודנות ומעניינות.





Kritsana Chaikitwattana

אמן צעיר שחי בבנגקוק ומתאר את סגנון החיים האורבני והקשוח בעיר. התנסה בעבר כנזיר בודהיסטי ושאב מכך עוצמה פנימית ויכולת התבוננות פנימית וחיצונית. סדרת הציורים המפורסמת ביותר שלו נקראת ונוס בבנגקוק ועוסקת בתפקידי הנשים ההולכים ומשתנים בחברה שנמצאת תחת לחץ ושינוי מתמיד. מעניין שרבים מציוריו הם בסגנון אקספרסיוניסטי סוער בעוד אחרים ריאליסטיים ומוקפדים.


Kritsana Chaikitwattana, Venus of Bangkok, 2008

Jittagarn Kaewtinkoy

אחד האמנים המעניינים והנוקבים ביותר בביקורתם הוא ג'יטאגרן שבעבודות רבות שלו מככבים פוליטיקאים מקומיים ובינלאומיים, אליהם הוא מפנה חיצי ביקורת על הדו-פרצופיות שלהם ועל ניצול מעמדם על מנת לקדם את עצמם ואינטרסים כאלה ואחרים. הסגנון בעבודות אלה מזכיר אמנים סינים עכשוויים ידועים. עבודותיו האחרונות מתרחקות יותר מאזור הקריקטורה והופכות אפלות יותר באופיין גם אם משלבות צבעים עליזים יותר.


Jittagarn Kaewtinkoy, Freedom and Justice

Maitree Siriboon

אמן תאילנדי שהחל את דרכו ביצירות פסיפס זכוכית צבעוניות ומרהיבות אשר זיכו אותו בפרסים רבים בתאילנד, אולם הסדרה שפירסמה אותו בעולם היא דווקא צילומי הבאפלו, אותם הוא מצלם באזורים הכפריים של המדינה, אחרי שצייר עליהם באופן שמאזכר אמנים מוכרים כמו קוסאמה, מירו, מונדריאן ואחרים.


Maitree Siriboon

Phannapast Taychamaythakool

אמנית צעירה שאיוריה המושקעים ומפורטים משלבים פנטזיה, הומור וגחמות משעשעות. היא התפרסמה ב-2017 בזכות שיתוף פעולה שערכה עם בית האופנה גוצ'י ומאז היא ממשיכה לעבוד עם מותגים בינלאומיים שמתחברים לסגנון הפייתי-אוריינטליסטי שלה, בו היא שותלת סימבולים שונים.


Phannapast Taychamaythakool, Trip

Jakkai Siributr

אמן טקסטיל מעניין שגדל בבנגקוק ומאז ומתמיד התעניין בטקסטיל. הוא נסע לארה"ב ללמוד את התחום וחזר לבנגקוק, שם הוא חי ויוצר. עבודות הבד והריקמה שלו מאוד מורכבות ובעלות אופי עמלני. הוא מתייחס בהן לקונפליקט בין המסורת הבודהיסטית לצרכנות המודרנית, שבאות לידי ביטוי יחד וביתר שאת בבירת תאילנד. עבודת הטקסטיל משלבת עבורו את האלימות שבניקוב על ידי המחט עם הריפוי שמביא התפר, והמתח הזה הוא זה שמניע את עבודתו.


Jakkai Siributr

חידשתי לכם? התעניינתם?

סמנו לב כדי שאדע או כתבו לי בתגובות למטה

פוסטים אחרונים

הצג הכול