7 דרכים להימנע מהונאות וזיופים

זיוף של יצירות אמנות לצערנו הוא לא מאוד נדיר. כפי שכתבתי בפוסט הקודם, הערכות מדברות היום על כ-20% מסך היצירות בשוק האמנות כמזוייפות.

מובן שככל שהאמן יקר יותר כך יש תמריץ גדול יותר לזייף את עבודותיו (אף אחד לא הולך לזייף ציורים שלי בקרוב). יחד עם זאת, כיוון שבאמנות שווי החומרים הוא יחסית זניח ורוב השווי מיוחס לטיב העבודה ולמוניטיין, הרי שמשתלם לזייף גם אמנים פחות ידועים מפיקאסו. למען האמת, אלה הם דווקא המועדפים על הזייפנים כיוון שהמחקר עליהם הוא בדרך כלל לא כל כך ענף ומעטים המומחים הספציפיים. כך הרבה יותר קל להונות את חובב האמנות התמים שאינו חושד.



אז איך נמנעים מהונאות וזיופים?

הנה לכם 7 כללים חשובים:


1. דעו היכן אתם קונים

קנו אמנות ישירות מהאמן, מגלריה מוכרת ובעלת שם טוב או מבית מכירות מוכר.

אם קונים ישירות מהאמן הרי ברור שאין כאן בעיה. באופן די הגיוני, זייפנים נמנעים מלזייף אמנים חיים בדרך כלל, כי אז יותר קל לעלות עליהם.

כשקונים מגלריה, שימו לב שיש לה היסטוריה ושם טוב בשוק. הימנעו לרכוש מגלריות שהיו מעורבות בשערוריות זיופים.

ברכישה במכירה פומבית, בית המכירות אינו מחוייב לתת מצג כלשהו לגבי היצירה, אולם ככל שבית המכירות גדול וותיק, תמצאו שאפשר לקבל מאנשי המקצוע אינפורמציה מהימנה.


2. לימדו

כשרוכשים יצירת אמנות בסכום משמעותי כדאי ללמוד ולהכיר את האמן היטב, את סגנונו והתפתחותו וכן מהלך חייו הכללי. תתפלאו כמה זה מועיל.

  • כדאי להכיר עבודות נוספות מאותה התקופה ולעמוד על קווי הדמיון והשוני.

  • לימדו באילו צבעים השתמש האמן והטכניקה שלו, כולל דרך הנחת הצבע וכו'.

  • שווה להתעכב על החתימה ולוודא שהיא קונסיסטנטית.

  • בדקו האם יש לאמן קטלוג רזונה ואם כן, וודאו שהעבודה מופיעה בו.

  • בדקו את המחירים של האמן - האם המחיר המוצע לכם הוא ריאלי? אם זו מציאה יכול להיות מקום לחשד.


3. התייעצו

אל תהססו להתייעץ עם עובדי הגלריה או בית המכירות, הם נמצאים שם בשבילכם. הרבה פעמים הם יספרו לכם דברים מאוד מעניינים לגבי האמן והעבודה, שיכולים אפילו להוסיף לערכה בעיניכם. אפשר גם להתייעץ עם איש מקצוע חיצוני שייתן את חוות דעתו הבלתי תלויה.


4. בחנו את העבודה מקרוב

התבוננו לא רק בחזית הציור אלא גם באחורי הקנווס וצדדיו:

  • בידקו האם מצבם תואם את גילה של העבודה, אם יש שם חותמות או מדבקות שיכולות להוסיף מידע.

  • אם יש סיכות שדכן חדשות הרי שהן מעידות שבמקרה הכי טוב העבודה עברה מתיחה מחדש על מסגרת.

  • בדקו את השוליים של העבודה לראות אם היא לא הודבקה על מצע חדש.

  • הריחו את העבודה – ציורי שמן מדיפים ריח גם שנה אחרי שצויירו ולכן אם עבודה שאמורה להיות ישנה מריכה מצבעי שמן הרי שהיא ככל הנראה לא אותנטית.


5. היסטוריית בעלות והצגה

ככל שעבודת אמנות היא יותר ותיקה כך המשקל של היסטוריית הבעלות והתצוגה חשובות יותר ובמקרים מסויימים מוסיפות ערך לעבודה. למשל, אם העבודה הוצגה בתערוכות במוזיאונים חשובים בעולם, או אפילו הופיעה על כריכת הקטלוג, הרי שזו אינפורמציה חשובה מאוד. אם היא היתה שייכת לאספן ידוע ומפורסם, גם זה נותן ערך.

מה קורה כשלא מצליחים להתחקות אחרי ההיסטוריה של העבודה? זה אמור להדליק לכם נורות אדומות. עבודה בת כמה עשורים של אמן ידוע במידה מסויימת שאין עליה תיעוד היא חשודה מאוד.


6. תעודת מקוריות

היום הנפקת תעודת מקוריות היא יותר ויותר מקובלת, במיוחד בגלריות הגדולות. אם אתם רוכשים ישירות מהאמן אפשר לבקש ממנו להנפיק לכם תעודה כזו, שתשרת אתכם בהמשך, אם וכאשר תרצו למכור את העבודה. בדקו למי הסמכות לאשר את מקוריות העבודה: לעיתים מדובר בוועדת מומחים שמתייעצת וקובעת, ולעיתים מדובר באחד משארי האמן שבידו הסמכות לקבוע ולאשר את המקוריות של העבודה.


7. בדיקות מעבדה

במקרים של עבודות יקרות במיוחד שעולה לגביהן חשד, יש אפשרות לבדוק את הציור במעבדה. זה תהליך לא זול שלוקח גם זמן, אולם הוא יכול לקבוע באופן מהימן את גילה של העבודה, האם הצבעים שהשתמשו בהם קונסיסטנטיים לאמן (במעבדה של הרייקסמיוזיאום יש ספרייה שלמה של החלקיקי צבע מציורים של רמברנדט, מולם ניתן לבדוק אותנטיות) ועוד.

אפשר גם לערוך צילום רנטגן שמגלה את מה שיש מתחת לפני השטח: אם מתגלה שם ציור אחר שבכלל לא קשור לאמן שלנו, הרי שיש חשד שהזייפן השתמש בקנווס ישן כדי לדמות עבודה ותיקה. אם מתגלה שאין מחיקות ושינויים בבניית הקומפוזיציה והגוונים, הרי שגם זה מעורר חשד – בדרך כלל תהליך היצירה הוא חקירתי ולכן הציור מחביא את התפתחות הציור, בעוד כאשר מעתיקים עבודה הכל מובן ופתור מראש.

אדוארד מאנה, הבר בפולי ברז'ר, 1882 - צילום רנטגן. ניתן לראות שמאנה שינה דעתו והחליף את תנוחת הידיים, מיקום הבקבוקים ועוד

כמובן שאין ערובות וכמו שכבר קראתם, גם הגדולים ביותר כבר נפלו (אבל מעדיפים שלא תדעו), אבל אם תנקטו בצעדים הללו סביר להניח שלא תיפלו בפח. בעתיד אני מאמינה שיהיו אמצעים טכנולוגיים רווחים יותר שיאפשרו לנו לוודא אותנטיות של יצירה. בינתיים השימוש בבלוק-צ'יין מתחיל להתקבל בשוליים.


אם אתם אוהבים עבודת בלשות וקצת מיסתורין עם האמנות שלכם אני ממליצה על הסדרה הבריטית Fake or Fortune? הותיקה. בכל פרק מקבל הצוות יצירה לבחינה, בדרך כלל עם סיפורי ירושה או עבודות שנמצאו בעליית הגג, ומנסה לבדוק האם מדובר כאן בזיוף או אולי מציאה ששווה הון.



אהבתם את הפוסט? סמנו לב וכתבו תגובה

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren