ה-7 באוקטובר תפס את כולנו בהפתעה, עד כדי חוסר יכולת לתפקד. ההלם היה נורא מידי.
כשחלפו הימים והזוועות המשיכו לזרום, הבנתי שזה לא נכון לנפש שלי לטבוע בכל האפלה הזו. ואם זה לא נכון עבורי, אז זה בטח לא נכון גם עבור חלק מהקוראות והקוראים שלי. הפעולה הראשונה שלי היתה להציע את ההרצאות המקוונות הזמינות באתר שלי לצפייה חופשית. על פי התגובות שקיבלתי זה כנראה היה הצעד הנכון, אבל לא הרגשתי שזה מספיק.
עוד ב-7 באוקטובר כתבתי לאמנים מעוטף עזה שעבדתי איתם כמו סופי ברזון מקאי מבארי ואייל אסולין מאופקים, אבל לא באמת יכולתי לעזור להם. בהסתכלות על התכתובות ההן אני מעט מתביישת, הן מוכיחות עד כמה לא באמת הבנו את גודל הזוועה. מאוחר יותר גיליתי שהכרתי את אחת הנרצחות, ליבנת קוץ המקסימה זכרונה לברכה, ואת אחת החטופות, קרן מונדר, שתשוב אלינו בשלום ובמהרה.
כמו כולם, אפיתי עוגיות ואספתי מצרכים, בגדים ונעליים לתרומה, אבל הרגשתי שאני יכולה לעשות יותר איפה שיש לי יתרון יחסי. כשחברתי ניר נמיר התקשרה אליי והזמינה אותי להקים יחד את קרן 'אמנות עם שחר' ממש רעדתי מהתרגשות. זה הרגיש לי כל כך נכון. זה בדיוק מה שרציתי לעשות.
הרעיון שעומד מאחורי הקרן 'אמנות עם שחר' הוא תמיכה באמני הנגב המערבי שנפגעו בלחימה ושיקום מוסדות התרבות שנחרבו בחבל ארץ זה. מתוך הבנה כי אמנים ואמנות הם לרוב בתחתית סדר העדיפויות הממלכתי, החלטנו שאנחנו, קהילת האמנות הישראלית, נירתם על מנת לעזור להם, כדי שהם יוכלו להמשיך וליצור, להמשיך להציג ולהמשיך להיות חלק חשוב במארג העדין של שדה האמנות הישראלי.
כפעולה ראשונה של הקרן פתחנו מכירת אמנות לתרומה. מיטב האמנים התגייסו תוך זמן מאוד קצר לתרום את העבודות שלהם למכירה והפניות כל הזמן ממשיכות להגיע (מטעמים לוגיסטיים אנחנו נאלצות לדחות אותן), זה פשוט מחמם את הלב. בין השמות המוכרים תמצאו את סיגלית לנדאו, לארי אברמסון, ציבי גבע, גידי רובין, חן שיש, מרים כבסה, מיכל חלבין, זויה צ'רקסקי, סעיד אבו שאקרה, שי אזולאי, אנג'ליקה שר, ניר הוד ועוד. טווח מחירי המכירה רחב מאוד, ממאות שקלים בודדים ועד מאה אלף ש"ח כש-75% מהתשלום מהווה הוצאה מוכרת למס על פי סעיף 46א. לאתר המכירה.
אל האמנים הללו הצטרפו אמני הנגב המערבי (עוטף עזה) שמוכרים באתר את יצירותיהם ויקבלו את מלוא התמורה ממכירות אלה:
סופי ברזון מקאי היא אחת האמניות שזכיתי להציג ביריד צבע טרי האחרון. נחשפתי לראשונה לעבודות של סופי כשהציגה במסגרת חממת האמנים של צבע טרי 2019 צילומים אפלים של שדות הנגב, בהן נוגהת קרן שמש, או חצב בהיר. ביריד 2023 הצגנו עבודות מכמה סדרות, הנה מה שכתבתי עליהן:
"בסדרה 'שמורת טבע' מכליאה ברזון מקאי דימויים מסביבתה הקרובה לכדי מכלול פנטסטי, הנדמה כמתוך סיפור ילדים דמיוני. בסדרה 'אופק האירועים' היא יוצרת דימויים היוליים המדמים את סף היווצרות החיים, וזאת תוך שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. היא בוראת דימוי שאין לו מקבילה במציאות, אלא מתבסס על מחקרים מדעיים מתקדמים. הזוהר בוקע מדימויים אלה בעוצמה מהפנטת. עבודותיה של ברזון מקאי אסתטיות ועשירות באינפורמציה אולם אינן מתמסרות אל הצופה. מלאכת הפענוח, המצריכה התעמקות והתבוננות ממושכת, משיאה את התגמול למתבונן.
על פניו הסדרות שונות זו מזו בנושא ובמראה, אולם בכולן מוטיבים חוזרים המהדהדים את זהותה של האמנית. זהותה של ברזון-מקאי מושתתת על ניגודים: מעבר מלונדון הבורגנית אל קיבוץ בעוטף עזה, נוכחות המוות בחיים בעקבות מותה של אמה בגיל צעיר, עדינות מול עצמה פנימית חזקה, כל אלה הם חלק ממנה ומיצירתה שבנויה כולה מהיברידים, הלחמים מקוריים שיוצרים זהב – רגע של התעלות בעת התבוננות."
בנוסף לעבודתה כאמנית, סופי גם אוצרת של הגלריה בבארי, שנשרפה כליל.
זיוה ילין, אמנית ואוצרת הגלריה בבארי, שהצליחה להציל את ציוריה מהסטודיו לפני כשבוע. זיוה החלה לצייר באדום עוד לפני שהמושג 'צבע אדום' נכנס לחיינו, אולם המציאות הנוכחית מטעינה את סדרת העבודות האדומה בעוצמה רבה. חלק מהעבודות שלה נושאות סימני רסיסים וכדורים ומהוות עדות אילמת לזוועה.
הרן כסלו, אמן גלריית זימאק, ומשפחתו מולטו על ידי כוחות הביטחון מהממ"ד בו הסתגרו בפחד במשך שעות כשהם יחפים. הרן הרבה לאורך השנים לעסוק ביצירתו בדיסוננס והאיום המכביד בחיים בקירבת גבול אלים ולא שקט.
אייל אסולין הסתגר גם הוא עם משפחתו בביתו באופקים כשברחובות שעטו טנדרים עם מחבלים. זכיתי לבקר בסטודיו של אייל ולראיין אותו לפני כמה שנים ומאז אנחנו בקשר. אייל עוסק בתרבות המזרחית והקשר שלה לתרבות הארצישראלית מצד אחד והתרבות האמריקאית השחורה מצד שני. הפסל שלו, 'מוטי', שנעשה בהשראת 'נמרוד' של יצחק דנציגר עשה כותרות ועורר דיון בהקשר של הומאז' אמנותי וניכוס תרבותי.
המכירה מסתיימת ב-16.11.2023. לאתר המכירה.
אל האמנים האלה מתווספים אמנים נוספים תושבי הנגב הדרומי כמו מור רימר, יונה לוי גרוסמן, סטודיו KNOB, זוהר מורג ומיכל יחזקאל.
אני גאה להשתייך לצוות הזה, שעוד עבודה רבה מחכה לו אבל העשייה המשותפת ממלאת אותי תקווה. חברי צוות הקרן: מיכל גבע (אמנית), שרי גולן (מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית), איה גושן (אוצרת), מילנה גיצין אדירם (זומו), מנור גרא (צבע טרי), מיקי דהב (הפילהרמונית הישראלית), לילך הניג שמול (DuArt), גלי זנדר (גלי זנדר יח"צ), צוות יריד צבע טרי, ענת לידרור (גלריה גבעת חביבה והמרכז המשותף לאמנות), עידו כהן (גלריה מאיה), עירית כרמון פופר (אוצרת), נטע מייזלס (המפעל), מיטל מנור (סטודיו משלך), ליאב מזרחי (אמן ואוצר), הילה נבו (אוצרת), ניר נמיר (המפעל), עדנה פסט (קרן לונה לאמנות), הדס רפאל (אוצרת).
