top of page

כמה שווה הציור שלי?

עודכן: 27 בינו׳ 2021

פעמים רבות שואלים אותי אספנים או אמנים כמה שוות היצירות שלהם. ובכן, תמחור יצירות אמנות הוא בהחלט לא משימה פשוטה, והיא תלויה במשתנים רבים.

נקדים ונגיד כי בעולם האמנות נהוג לדבר על כמה סוגי ערך, שמקיימים סוג של יחסי גומלין ביניהם, אולם אין ביניהם יחס ישר: ערך אמנותי, ערך תרבותי וערך כלכלי. על כך אולי ארחיב בפוסט אחר. בכל אופן, כאן אנחנו מתמקדים בערך הכלכלי. בסופו של דבר מדובר במשחק של ביקוש והיצע – ככל שהביקוש גדול יותר, כך עולה המחיר.

אם ניקח את המדיום השכיח ביותר באמנות – ציור – הרי שהערך הבסיסי שלו הוא כמעט אפסי. אם בסקטורים אחרים אנחנו מתבססים על עלות חומר הגלם ומוסיפים לו מרווח מסויים, הרי שבמקרה של ציור עלות חומרי הגלם זולה יחסית – קנווס וצבעים, ועלותם מסתכמת לרוב בכמה מאות שקלים. אם כך, איך מגיעים למחירים של עשרות אלפי שקלים (ואני שמרנית מאוד כאן, הרי ידוע שציורים נמכרים גם במיליונים)?

את הפער הזה ניתן להסביר על ידי סוגים שונים של משתנים.



משתנים הקשורים לציור עצמו:

  • איכות הציור והרמה הטכנית של הציור – שני אלה מובנים מאליהם נכון?

  • המדיום של הציור – לרוב ציורי שמן על בד הם בעלי תג המחיר הגבוה ביותר. עבודות על נייר ברישום, צבעי מים, דיו, טושים, פסטל ועוד יתומחרו נמוך יותר. עבודות שיש להן העתקים כמו הדפס למשל, ישאו תג מחיר נמוך עוד יותר (עבור כל עותק).

  • ייחודיותו של הציור אל מול ציורים אחרים בנושא וכן בהשוואה לציורים אחרים של אותו צייר. זאת כמובן בהנחה שמדובר בעבודה שאין לה העתקים כמו הדפס למשל.

  • נדירות – עבודות חשובות שהן נדירות מסיבות שונות (האמן צייר מעט מהסדרה או שקרה משהו ליצירות אחרות בסדרה) יקבלו פרמיה על כך.

  • חשיבותו של הציור בתוך גוף העבודות של האמן – ישנם ציורים שלכשעצמם הם לאו דווקא מרשימים, אבל הם מסמלים תפנית משמעותית ביצירתו של האמן, כיוון חדש או אפילו ייסודה של תנועה חדשה. דוגמא קלאסית לכך היא העלמות מאביניון של פיקאסו, שבישרה את בוא הקוביזם או בקבוק הקוקה-קולה של אנדי וורהול שהיה למעשה ציור הפופ-ארט הראשון שלו. כלומר, רוב הערך של העבודות הללו נובע מההקשר ההיסטורי שלהן.

  • תקופה בחייו של האמן – לכל אמן יש תקופות נחשקות יותר ופחות. ככל שהשוק מפותח יותר זה יתבטא בצורה מובהקת יותר. למשל, אצל ז'אן מישל בסקיאט שנת 1982 היא הנחשקת ביותר ולכן תראו פערים גדולים במחירים בין יצירות שצייר בשנה זו לעומת 1984 לדוגמא.

  • נושא הציור – בתקופות מסויימות יש נושאים שהם פופולריים או "נחשבים" יותר. למשל, בתקופת הרנסנס ציורי הז'אנר הדתי היו היקרים ביותר ובמיוחד אלה שמצוייר בהם ישו. כיום ניתן פחות להצביע על פייבוריטים, אבל בהחלט אפשר לאמר שיש נושאים שיש להם פחות קהל, ומטבע הדברים הביקוש להם יהיה נמוך יותר.

  • גודל – נשמע פשטני אבל גודל הוא בהחלט תורם לשווי הכלכלי של יצירה, אולם אם מחשבים לפי עלות למ"ר תמצאו שיש עיוות מסויים והמחיר למ"ר יורד עם הגודל. בשני הקצוות – הגדול מאוד והקטן מאוד, העיוותים גדלים (יש למשל יצירות שיש מעט מאוד אנשים שיש להם קירות גדולים מספיק כדי להציג).

  • זמן ומאמץ שהושקעו בציור – כביכול טריוויאלי להגיד שככל שהציור מדוייק ומפורט יותר כך המחיר שלו יעלה. זה היה נכון במידה רבה עד אמצע המאה ה-19, אולם האימפרסיוניזם, המודרניזם, האבסטרקט והקונספטואליזם (ועוד כמה איזמים בדרך) שינו לגמרי את התמונה. כיום לא נהוג להעריך ציור על פי זיעת אפו של האמן (ראו למשל את מאלביץ' והריבוע השחור), למרות שבחוגים מסויימים עדיין תשמעו את הטענה "כל ילד היה יכול לעשות זאת".

  • צבע – יש כל מיני סטטיסטיקות לגבי השפעת הצבע על מחיר היצירה. במקרים מסויימים זה לא רלוונטי אבל באחרים זה ממש מובהק. למשל, בעבודות של אנדי וורהול, בהן השוני היחיד בין העבודות הוא בצבע שלהן, ניתן לראות שהעבודות בצבעי ורוד, צהוב וכחול נמכרות במחיר גבוה יותר מעבודה זהה בירוק למשל (שהוא צבע שפחות מועדף מסתבר).



משתנים הקשורים לאמן:

  • מי האמן? זהות האמן היא הרבה פעמים אחד הפרמטרים הכי משפיעים בהערכה או תמחור של יצירת אמנות. סביר להניח כי אותה היצירה תתומחר באופן שונה לחלוטין אם מדובר באמן מוכר או אמן אלמוני. לאמנים גדולים ומוכרים יש שוק משל עצמם, שיכולות להיות בו תנודות שאינן קשורות לשוק האמנות הכללי. למשל, כאשר האמן מת.

  • השכלה וותק - במידה והאמן אינו בין הידועים והגדולים יכולים להיכנס פרמטרים כמו השכלה – היכן למד ועם מי? או וותק בתחום היצירה (גם אמן בן 60 פלוס יכול להיחשב כאמן צעיר בהנחה והחל לצייר באופן מקצועי רק בשנים האחרונות.

  • תערוכות – האם הציג תערוכות יחיד? ואם כן, היכן? מובן שדין תערוכת יחיד בבית אמנים מקומי אינה דומה לתערוכה במוזיאון תל אביב למשל. באילו תערוכות קבוצתיות השתתף? מי הציג לצידו בתערוכות אלה? אמנים לא מוכרים המוצגים לצידם של אמנים גדולים זוכים להנות מהילתם של האחרונים. האם תערוכות אלה זכו לביקורות או התייחסויות? אם כן, על ידי מי והיכן? תערוכה במקום מוכר ו/או לצד אמנים חשובים מעלה את הסיכוי לזכות בהתייחסות מצד המדיה והמבקרים. האם האמן הציג בחו"ל? כשאמן מציג מחוץ לארצו זה בדרך כלל מעיד על כיוון חיובי. כמובן שזה תופס לגבי אמנים ישראלים, אבל לא רק – אמן שהצליח לצאת מהביצה המקומית, להתבלט ולהיות מוצג מחוץ לארצו, רשם לעצמו הישג חשוב. במיוחד אם מדובר בכרך משמעותי כמו ניו יורק, לונדון, ברלין, לוס אנג'לס וכו'.

  • ראיונות, כתבות ומאמרים – ככל שכתבו על האמן יותר ניתן להסיק שהוא זוכה להכרה גדולה יותר. חשוב לשים לב מיהם הכותבים והיכן הדברים התפרסמו.

  • האנשים שסביב האמן – עם אילו אוצרים או כותבים האמן עובד? אילו שיתופי פעולה מעניינים עשה ועם מי? על ידי איזו גלריה הוא מיוצג? כל אלה פרמטרים חשובים שמצביעים על רמתו של האמן. אוסיף ואומר כי אמנים בעצמם הם אנשים שיודעים להעריך איכות, כך שאמן שמקובל על ידי הקולגות שלו ברמה המקצועית מקבל אצלי נקודות אקסטרה.

את כל אלה אפשר לסכם במילה אחת - מוניטין

  • ההספק של האמן גם הוא רלוונטי – אמנים שעובדים על כל ציור כמה חודשים ייטו לבקש עבור יצירתם מחירים גבוהים יותר, וזאת משום שסך הציורים שיצרו בשנה מייצג את סך פוטנציאל ההשתכרות שלהם. כשזה מתחלק על מעט עבודות, המחיר לכל עבודה עולה.



משתנים חיצוניים:

  • מצבה הפיזי של היצירה הוא גם גורם שמשפיע מאוד על הערך של העבודה – גאונית ככל שתהי