איך תזהו אמנים ישראלים?

עודכן ב: ספט 3

אחרי התגובות הרבות שקיבלתי על הפוסט הקודם בעניין זיהוי אמנים בינלאומיים, חשבתי שמן הראוי שיהיה גם מדריך לזיהוי אמנים ישראלים. אם אנחנו לא ניצור מדריך כזה מי ייצור?

אני מודה לכל מי ששלח לי הצעות לאמנים וסימני הזיהוי שלהם, ובמיוחד לבלהה, מרים, דורית ואילנה. עזרתן לי לגבש את הרשימה, שהיא כמובן לא מלאה אבל די מקיפה מבחינת תקופות וסגנונות.

ובכן, בואו נצלול:

אם זו כבשה צבעונית – זה קדישמן

הכבשים של קדישמן הפכו לנכס צאן ברזל (תרתי משמע) ומזוהות לא רק על ידי שוחרי האמנות. במקומות רבים כבשה של קדישמן על הקיר הפכה לתו תקן לתרבות.

אם זו עז רזה – זה מרסל ינקו

ינקו הרבה לצייר את העז כסמל לארץ ישראל הענייה בשנות הצנע, ועל כן היא כמובן רזה ועצמותיה בולטות.

אם אתם רואים אגס לא במקום – זה שמואל בק

בק היה אחד מהציירים הסוריאליסטים הבולטים בישראל והוא הרבה להשתמש במוטיב האגס כמו גם הבקבוק או כלי שחמט.

אם כולם נראים מסיפורי אלף לילה ולילה ונושאים שמות תנכיים – זה אבל פן

פן היה מגדולי האוריינטליסטים ואהב לצייר את גיבורי התנ"ך עם מאפיינים של האוכלוסיה הערבית המקומית שהכיר בארץ ישראל.

השמיים ורודים? זה לודוויג בלום

בלום היה גם הוא אוריינטליסט והוא התמסר במיוחד לנופים, אותם נהג לצייר בשעת בין ערביים כשהנוף טובל בגוונים ורודים וההרים נדמים כחלחלים.

אם כולם קיבוצניקים בצבעי אדמה וכחול בוהק – זהו יוחנן סימון

אחד האמנים ה"מגוייסים" ביותר שאהב לתאר את האידיליה של הקיבוץ, מתאר את החלוצים והחלוצות על ילדיהם.

אם פס כהה משוח סביב עיני העגל והדמות מציצה מחלון או מסגרת – זה יוסל ברגנר


ברגנר צייר בצל חוויות קשות מהשואה אולם דמויותיו תמיד נותרות עם תקווה ואופטימיות לעתיד טוב יותר.


אם זה דיקט לבן עם שרבוטי עפרון - זה רפי לביא


אבי "דלות החומר" נהג להשתמש בדיקטים שמצא, לסייד אותם ברישול ולרשום באינפנטיליות מכוונת.

אם נכנסתם לדיכאון - זו רות שלוס

שלוס נהגה להסתובב במעברות ולרשום נשים, ילדים ודמויות שוליים על מנת שלא יהפכו לשקופים בעיני החברה.


אם השחר זוהר כמו באגדות – זה פיצ'חדזה

מאיר פיצ'חדזה נהג לצייר בסגנונות שונים, לעיתים לא קשורים, אולם היתה לו יכולת לצייר אור זוהר שכמו בוקע מתוך הקנווס ומשרה אווירה אגדתית.

אם אתם מזהים דוגמת כאפייה – זה ציבי גבע

גבע יצר סדרה גדולה מאוד של ציורי כאפייה, כמו גם ציורי בלאטות, שמהותן הזדהות עם הנראטיב הפלסטיני.

אם נדמה לכם שבציור יש בערך קילומטר של מסקינג-טייפ – זו מיכל נאמן

נאמן פיתחה טכניקה ייחודית של שימוש במסקינג-טייפ בשתי וערב, בשילוב עם צבע, ליצירת גריד ייחודי.

אם זזתם והתמונה השתנתה - זה אגם

יעקב אגם, אבי האמנות הקינטית, השתמש ביצירות תלת מימד על מנת ליצור עבודות קיר שמשתנות עם תזוזתו של הצופה.


אם אתם רואים בחורה יפהפיה בנוף ולא ברור אם זה ציור או צילום – זה יגאל עוזרי

עוזרי הפך לצייר ההיפר-ריאליסט הבולט ביותר בין ציירי ישראל (למרות שהוא לא חי כאן כבר שנים רבות). הוא נוהג לצייר מתוך צילום ובעל טכניקה מדהימה שיוצרת קירבה מאוד גדולה של הציור לצילום.

אם לדמויות אין פנים – זה גידי רובין


הנכד של ראובן יצר לעצמו סממן היכר בצבעוניות ייחודית והיעדר תווי פנים. כך, טוען רובין, יכול הצופה לדמיין מי זו הדמות ולתת לה זהות בעצמו.

כל התמונות באדיבות תירוש מכירות פומביות.


אהבתם? תשאירו לי ❤️

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren