אמנים על אמנים

עודכן ב: ספט 8

בביאנלה לאמנויות תוכלו לראות כ-250 עבודות של אמנים ישראלים מוכשרים.

פניתי לכמה מהם וביקשתי שכל אחד יספר קצת על העבודה שלו ועל עבודה נוספת שהוא אהב בביאנלה.

קריאה מהנה!


רחלי רוטמן גרג'י

העבודה קערה (2019, הקרנת וידאו, קערת קרמיקה) מורכבת מוידאו המוקרן/מוגש בתוך קערת קרמיקה גדולה ובו מצולמות הידיים שלי, עובדות באבניים ומכינות קערה. הוידאו חושף את התהליך הסמוי בדרך כלל מהעין שמתרחש בסטודיו ומדגיש את המגע בחומר והקסם שבהתהוות. העבודה הזו היא הראשונה שיצאה מהסטודיו החדש שלי שהקמתי כדי להתרכז בעשיה אמנותית והוא סוג של הצהרת כוונות והגשמה של דרך חיים שסללתי לעצמי.

רחלי רוטמן גרג'י, קערה, 2019

עבודה שאהבתי היא ללא כותרת (2017) וידאו של מורג'אן אבו דיבה, מרפרר לפתגם ערבי שאומר 'לגרוף את הים' ומדבר על עבודה סיזיפית או דבר שחסר סיכוי להצלחה. הוידאו לכאורה מאד פשוט וקונקרטי , one shot של האמנית לבושה לבן , עוטה מטפחת ורודה וגורפת את גלי הים. חשיבה מעמיקה יותר מעלה אצלי שאלות לגבי מגדר, זהות, לאומיות ומצבנו בישראל. הוידאו הזה ליווה אותי זמן רב אחרי שראיתי אותו.


מורג'אן אבו דיבה, ללא כותרת, 2017

ליאת סגל

העבודה לא מוצק, לא נוזל מתבוננת בטבע החומר עצמו. תנועת מים בכ-600 כוסות זכוכית מתרחשת באמצעות מנגנון אלקטרוני ומכאני חבוי ומושפעת ממודלים מדעיים המתארים את תנועת החלקיקים בחומר. יצירה זו מהווה פרשנות חזותית לאופי המתעתע של הזכוכית, שהודות לצמיגותה, איננו יכולים להבחין בזרימה שלה – 'לא מוצק, לא נוזל'. מימד הזמן פועל בעבודה במובנים נוספים וניכר אף בחומר עצמו. כמו בכל תהליך בטבע (ואף בטבע האנושי) אי הסדר במיצב, האנטרופיה, הולך וגדל עם הזמן. המים מתאדים ומשנים את צבעם בתהליך בלתי נמנע וידוע מראש, ממש כמו הזכוכית השבירה שגורלה נכתב ברגע יצירתה. 


ליאת סגל, לא מוצק, לא נוזל

בשכנות לעבודה שלי בביתן הזכוכית מוצבת עבודתה של האמנית גוני חרל"פ העוסקת באופן שונה ונהדר במתח בין הטבעי למלאכותי, בין האמיתי למתחזה. הג׳ליפיקוס הם יצורים בני כלאיים דמויי חיות תת ימיות, העשויים מענפי פיקוס הגומי ומגומי פולימרי תעשייתי. הגומי מתחזה לחומרים אחרים ובמבט ראשון היצורים נראים עשויים מזכוכית צבעונית. החיבור בין ה'טבעי' ל'מלאכותי' מטשטש את ההבחנה בין השניים, וממזג את הקטגוריות לכדי יצור מזן חדש.


גוני חרל"פ, ג'ליפיקוס

רונית ברנגה

אני מציגה בביאנלה את העבודה העוגה - אינטראקציה אינטימית בין דמויות פראיות, כורעות על האדמה, רוכנות ובוחנות עוגת קרם קצפתית מעוטרת פיות. 

בעולם פוסט תרבותי שכזה (תרבות כפי שאנו מכירים וחיים בה), עוגת הקצפת, המייצגת את ההדוניזם והנהנתנות חסרת הגבולות, כבר לא מאפשרת לאכול אותה. מערכת היחסים הנוצרת בין הדמויות לעוגה מוגדרת מחדש ותחושה מסקרנת, מטרידה ומאיימת עולה. מי אוכל ומי נאכל בסדר הזה החדש?

רונית ברנגה, העוגה, 2020

העבודה מגילות העמודים של מרגו גראן מוצגת ממש ליד העבודה שלי. פירטי יומיום פשוטים כגון ספלים, עלים, פקק וצעצוע המושלכים כלאחר יד, צוירו על ניירות גדולי ממדים בצבעי אקוורל שקופים.  הניירות הגדולים התגלגלו חזרה, נקשרו והוצבו כעמודים של שרידי מבנה אדריכלי.

זו עבודה מרתקת היוצרת חיבורים בין ניגודים: בין המינורי והיום-יומי למונומנטלי, בין הרכות של טכניקת הציור לכוח של זיכרון הנייר המגולגל וחוזק העמודים, ובין הציור הגלוי לעין הצופה לבין זה הנסתר והחבוי בשכבות הנייר, כצופן סוד.


מרגו גראן, מגילות העמודים, 2020

מרתה ריגר

אחת העבודות שאני מציגה היא גֶּלֶם (2019, עבודת גלגל , חבל מידות משתנות קליעת חבלים: אריק אשל, מוזיקה : מיקה שדה ומיקה הרי).

נקודת המוצא של פרויקט זה היא החומר הקרמי הגולמי, שבאמצעותו מתקיימת בחינה של מערכות חיים ואבולוציה, מגדר ויצירה אמנותית. החומר הקרמי מתורגם לכדי אובייקטים בצורת פקעות ריקות המשתלשלות מהתקרה. הגולם בטבע הוא א-מיני ומהווה שלב מעבר בין הזחל לחרק הבוגר. צורת הגולם מופיעה כנקבית, כשקרעים מדמים את ה"גלמות" לקליפות ריקות מתוכן, כמו היצורים שגדלו בתוכן, עפו ופרחו להם. ערסלי הגלמות יוצרים יער רוחש ומתפתל, שכולו תנועה בין החזקה לשחרור, בין ריבוי ושכפול לחוויית האובייקט היחיד. המוזיקה שהולחנה במיוחד עבור העבודה הוסיפה מימד מיסטי , ובכך הופכת את כל החלל לשותף לעבודה.


מרתה ריגר, גלם, 2019

העבודה הנוספת שבחרתי מאלו המוצגות בביאנלה היא מאוזולאום של פסי גירש - מיצב המורכב מעשרות או מאות כרכי אנציקלופדיית העברית, ציציות, צמחים מיובשים וצילומית. העבודה הזו מקסימה אותי כי היא משתמשת בספר כבסיס לעבודה (רוחנית ומעשית). מקומו של הספר בחיינו- גם בסיס ובונה אבל בימינו מתמלא באבק ומאבד מערכו המקורי. עבודה פשוטה טכנית וכל כך מורכבת במסרים!


פסי גירש, מאוזולאום

אשר אלהרר

אני מציג בביאנלה מיצב בשם קריאת אזהרה המורכב מ-9 פסלים סך הכל, רק ארבעה מתוכם בתצוגה.        מתוך דחף פנימי ובלתי נישלט אני מגיב לתהליכים האקולוגים שפוקדים את כדור הארץ וקורא לבני האדם לבחון את השפעתם על הסביבה. הפסלים נעשו מעץ ממוחזר והם משלימים זה את זה כאשר כל אחד מהם מתאר את הסכנות האורבות לנו כחברה ואת ההשפעה ההרסנית העתידה להגיע במקרה שנמשיך להיתיחס כך לטבע.                                           


אשר אלהרר, קריאת אזהרה

עבודות של הרבה אמנים מאד נגעו בי ולמרות זאת בחרתי בעבודתו של רונן בבלי מסטודיו מג'נטה אי-גלו בה זיהיתי את קווי הדימיון בשאלות העוסקות ביחסי הגומלין שבין האדם לטבע. הבחירה ליצור את האי-גלו מנירוסטה ולהפוך אותו לחומר אקטיבי מאד חכמה וממחישה לנו כצופים את התהליכים והשינויים האקלימיים שפוקדים אותנו בשנים האחרונות.


סטודיו מג'נטה, אי-גלו

סיון פאיס

הפרויקט בשלות נוצר עבור פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, העבודה נעשתה בטכניקה של הדפס רשת ואבקות זכוכית.  ליצור מבחינתי זה תהליך של ריפוי. הנושא לעבודה הוא התעסקות שלי בתהליכים בין חולי ובריאות והתבוננות בין שני מצבים, הריקבון אל מול הבשלות, כמצבים מנוגדים אך מכילים זה את זה. הם הכרחיים בקיומו של כל אורגניזם חי וחשובים באותה המידה. אני מראה את הריקבון כמקום חולה המכיל בתוכו עולם ומלואו של חיים חדשים, קרקע פורייה המאפשרת נביטה, המעוררת את המודעות לצורך בשינוי. זאת אל מול הבשלות כשיא הבריאות, רגע ההגשמה, מקום שופע ומשגשג, רגע השיא המבשר כי לאחריו תחל דעיכה והתכלות.

סיוון פאיס, בשלות, 2020

איך שראיתי את המעגל של יעל פרידמן נדלקתי. המעגל משך אותי פנימה - הצבעוניות עשירה וריבוי הפריטים השאירו אותי מולו בסקרנות רבה חוקרת כל חתיכה וחתיכה. אני אוהבת שילובים של עולם חדש וישן, טכנולוגיה של הדפסת תלת מימד אל מול עבודת הקראפט עם הטקסטיל, רואים את ההשקעה הרבה והחרקים ובעל החיים מתוקים להפליא.


יעל פרידמן, מעגל


היה מעניין מאוד לקרוא את הבחירות של כל אמן ואמן, והאופן בו הם בחרו להציג את העבודה של אמנים אחרים. אישית, אני למדתי מהם דברים חדשים וגיליתי רבדים נוספים בעבודות. להפתעתי, מבלי שתכננתי או הכוונתי מראש לא היו בכלל כפילויות בבחירת היצירות. מדהים, נכון?

אהבתם? סמנו לב אוהב

מעוניינים בסיור בביאנלה? דברו איתי

  • Shlomit Oren

מוזמנים לעקוב

ספרו גם לאחרים

© 2020 by SO-ART Shlomit Oren