העניין שלי באוספי אמנות של חברות כבר מוכר לכם ודאי. בעבר כתבתי כאן על אוסף האמנות של דויטשה בנק, שהפך בשנים האחרונות למופת לאוסף ארגוני. מה שמשך אותי באוסף של מיקרוסופט היא העובדה שמדובר בחברת תוכנה, מהסוג שבדרך כלל לא משקיעות באמנות. עקבתי בדבקות אחרי דף הפייסבוק שלהם לפני שיצרתי קשר עם צוות הניהול של האוסף.
למרות שהצוות היה נחמד ומסביר פנים היה צורך בהתכתבות של עשרות אימיילים ואישורים מערכאות גבוהות על מנת לקבל תמונה מאוזנת ורחבה של פרקטיקת איסוף האמנות של מיקרוסופט.
הנה הכתבה שהתפרסמה לא מכבר במגזין פורטפוליו:
האמנות הסודית של מיקרוסופט
ענקית התוכנה מיקרוסופט לא נוהגת להתהדר באוסף האמנות שטיפחה במשך 30 שנה, וכיום כולל כ־5,000 עבודות אמנות, שנועדו לספק לעובדים סביבת עבודה רבת השראה ויצירתיות
הכל החל ב־1987, כשמיקרוסופט הייתה חברה בת 12, בגודל בינוני ועם צביון מקומי. קבוצה קטנה של עובדי החברה שהתעניינו באמנות הציבה לה מטרה, לאסוף ולהציג יצירות של אמנים מקהילת Puget Sound, האזור שבו ישבה החברה. הנהלת החברה, שזיהתה בכך דרך לתמיכה ומעורבות בקהילה המקומית, עודדה את המהלך.
בדומה למיקרוסופט עצמה, ב־30 השנים האחרונות האוסף הלך והתפתח לממדי ענק, והוא כולל כיום כ־5,000 יצירות אמנות במדיומים שונים עם דגש על ציורים, הדפסים, רישומים ועבודות קרמיקה. בתחילה התמקד האוסף בעבודות של אמנים בראשית דרכם, שכל רכישה תרמה להתפתחות הקריירה שלהם. בשנים האחרונות המיקוד נותר בחלקו על אמנים מקומיים, ובמקביל יש דגש על איסוף עבודותיהם של אמנים לא־לבנים, מתוך רצון לאזן את הייצוג באוסף.
הגיוון התרבותי של העובדים והלקוחות
בניגוד לחברות פיננסיות ותאגידי ענק אחרים המתגאים באוספי האמנות שלהם, במיקרוסופט לא מפרסמים את האוסף ולא עושים לו יחסי ציבור. לא פשוט לקבל על האוסף אינפורמציה, ועבודתו של הצוות שמנהל את האוסף נעשית כמעט בחשאי. לשאלה מה המוטיבציה של החברה לאסוף אמנות, משיבים במיקרוסופט כי תכלית האוסף היא יצירת סביבת עבודה מלאת השראה, המקדמת יצירתיות וחדשנות בקרב העובדים.
רכישת והצגת אמנות שמייצגת את הגיוון התרבותי של עובדי החברה ולקוחותיה, גורסים במיקרוסופט, משקפת את הסטנדרטים של החברה בנושא יצירתיות וחדשנות, מטעינה את סביבת העבודה באנרגיה והופכת אותה להומאנית יותר. בהתאם לתפיסה זו, היצירות אינן מאוחסנות. כולן מוצגות ב־140 הבניינים של משרדי מיקרוסופט בצפון אמריקה והעובדים באים איתן במגע יום־יומי.
יותר מכך, צוות האוצרים שוקד על חינוך העובדים והעשרתם בתחום האמנות, טורח ליצור הזדמנויות לאינטראקציה עם האוסף, מקיים תערוכות של הפריטים הבולטים באוסף, ומזמין אמנים לשוחח ולספר על תהליך עבודתם לעובדים וקרוביהם. ולמרות החשאיות האופפת את האוסף, צוות הניהול של האוסף מעדכן במדיה החברתית על רכישות חדשות, ביקורי סטודיו ותערוכות שנפתחו לאמנים בולטים באוסף. אחת הפעילויות הייחודיות במיקרוסופט הוא מירוץ אופניים בשם ״Tour De Collection״ שמתקיים בכל שנה כחלק מיום ללא מכוניות, ובמסגרתו העובדים עוברים במסלול האמנות בקמפוס.
המועדון של אוספי תאגידים
מיקרוסופט גאה במקומו של האוסף במועדון היוקרתי של אוספי תאגידים, דוגמת חברת הביטוח פרוגרסיב, שהחלה לאסוף בשנת 1974 והאוסף שלה מייצג כ־2,000 אמנים ב־7,500 יצירות; או האוסף של קפיטל וואן, הדומה בגודלו לזה של מיקרוסופט, והוא בין־לאומי באופיו. עם זאת, מיקרוסופט נמצאת הרבה מאחורי ג׳יי.פי מורגן צ׳ייס, שהיתה החברה הראשונה שהחלה לאסוף אמנות באופן מסודר ב־1959, תחת שרביטו של דייויד רוקפלר, שהיה אספן נלהב גם לביתו הפרטי.
האוסף של ג׳יי.פי מורגן מונה כיום כ־30 אלף יצירות, המפוזרות ב־450 משרדים ברחבי העולם, והוא ככל הנראה האוסף התאגידי בעל הערך הכספי הכי גבוה כיום. מבחינת מספר יצירות, לדויטשה בנק הבכורה עם כ־70 אלף יצירות באוסף.
מיקרוסופט יוצאת דופן בין החברות שאוספות אמנות, שמשתייכות ברובן לסקטור הפיננסי, בדגש על בנקים וחברות ביטוח. חברות טכנולוגיה והיי־טק בדרך כלל לא משתייכות לקליקה של אספני האמנות, למרות שכפי שמצהירים מנהלי מיקרוסופט, סביבת עבודה רוויית אמנות יכולה לתרום ליצירתיות ולהומניות של החברה.
חלק מהעבודות באוסף של מיקרוסופט הן מיוחדות למקום והוזמנו במיוחד על ידי החברה, כמו יצירתו של סקוט צ׳יקו רסקי, שמפארת את הלובי של אחד הבניינים, והיא עשויה מזכוכית, מתכת, נורות לד ומחשב ארדואינו. עבודותיהם של אמנים כמו קייבל גריפית׳ וליסה ג׳ילי מייצגות עולם פנטסטי ואידאלי, בעוד שלעבודות של ג׳ונקו ימאמאמוטו וראיין מולנקאמפ יש נטייה לאבסטרקט, שמאפיינת לא מעט אוספים של חברות, שנמנעים מייצוגים פיגורטיביים שיכולים לפגוע באוכלוסיות שונות.
העבודות המעניינות במיוחד הן אלה המשלבות מסורת ומודרניות, כמו כלי הזכוכית עליו גילף פרסטון סינגלטרי דמות בסגנון הטוטמים המוכרים של שבטי צפון אמריקה, או עבודת השטיח של פאיג אחמד, שבה האמן מפרק את האומנות העתיקה ומרכיב אותה מחדש. יש גם נציגות ישראלית באוסף, של האמן דניאל רוזין, שמשתמש בעבודתו בכלים טכנולוגיים, באופן שמתחבר היטב עם הדי.אן.איי של מיקרוסופט.
בינתיים ההנאה מהאוסף העיקרי שמורה למשרדי החברה בצפון אמריקה בלבד, והיוזמה עדיין לא התרחבה למשרדיה מסביב לעולם, אם כי במיקרוסופט מדגישים כי גם במשרדיהם מסביב לעולם תומכים באמנות ומסרבים להרחיב. ככל הנראה קיים קושי בשכפול המודל המוצלח עקב מגבלות משפטיות, וזאת על אף שבחברה כבר קיימת תשתית אספנות וצוות ניהול השואף להרחיב את מגוון האמנים המיוצגים באוסף.