הרכישה של בית המכירות הפומביות סות'בי'ס על ידי איש העסקים פטריק דרהי היא לא פחות מדרמטית!
(איזה תענוג זה עבורי כאשר שתי האהבות שלי – אמנות ומספרים – נפגשות, וההיכרות שלי עם עולם הפיננסים ועולם האמנות מתלכדות😊).
סות'בי'ס, אשר נוסד כבית מכירות פומביות לספרים בלונדון לפני 275 שנים, הנפיק מניותיו בבורסה האמריקאית לפני 31 שנים. ההנפקה הכניסה כמובן כסף לחברה ולבעליה אבל הביאה עימה גם הרבה "כאבי ראש" בדוגמת דו"חות רבעוניים שמגלים הרבה מהסודות המקצועיים וטענות מצד בעלי מניות לגבי דרכי הניהול של החברה. זה לא היה כל כך נורא כל עוד כריסטי'ס, הארכי-יריבה של סות'בי'ס, היתה גם היא ציבורית. אולם בשני העשורים האחרונים כריסטי'ס מוחזקת באופן פרטי על ידי האספן הידוע ואיש העסקים פרנסואה-אנרי פינו.
אין ספק שניהול חברה פרטית מאפשר גמישות רבה יותר, מה גם שתחום האמנות הוא כזה שרואה ערך רב בסודיות ודיסקרטיות. בשנים האחרונות משקיעים ראו את מניית סות'בי'ס צוללת לא פעם כאשר נאלצה להודות ברכישה עצמית (buy-in) של יצירה שעמדה למכירה ולא השיגה רוכש, כמו במקרה של המודיליאני ב-2018, או כאשר לא הצליחה להשיג קונסיגנציה של יצירות חשובות ויוקרתיות שחייבו הבטחת מחיר מצד הקונה. סות'בי'ס לא היתה יכולה לקחת על עצמה את המכירה של סלבטורה מונדי של ליאונרדו דה וינצ'י (או שלא), יצירת האמנות היקרה ביותר בהיסטוריה (וזה בטוח). כריסטי'ס לקחו את העסקה הזו עם מרווח מינימלי, התחייבות להבטחת מחיר ובנוסף הוציאו סכומי עתק בשיווק של המכירה. בפועל הם לא הרוויחו על המכירה הזו, אבל התרומה שלה מבחינת השיווק היתה עצומה, והכתירה את כריסטי'ס כמובילת השוק.
כחברה פרטית סות'בי'ס תוכל להשתתף בעסקאות מסוג זה מבלי לחשוש מבעלי המניות, אולם הדבר מגביר את מעטה החשאיות שגם כך אופף את שוק האמנות. היו דווקא מי שקיוו שבתי המכירות המובילים יהפכו לציבוריים ויתרמו בכך לשקיפות שכל כך חסרה בתחום. ככל הנראה, השקיפות לא תבוא מכאן.
דרהי מציע לרכוש את את סות'בי'ס בפרמיה של מעל 60% על המחיר בו נסחרה המניה ערב ההכרזה. נשמע הרבה? כן. גם לי. גם לבעלת המניות השניה בגודלה בחברה, קרן Third Point של דן לאוב, שבשנים האחרונות עשתה להנהלה חיים קשים במטרה להעלות את מחיר המניה.
מסתבר שהצעד הזה של דרהי ככל הנראה עורר את תיאבונם של משקיעים אחרים, כך מדווח הניו יורק פוסט. הפוסט מעדכן על שתי קבוצות שונות שמתגבשות על מנת להציע הצעות כנגד דרהי: אחת היא של חברת ההשקעות Taikang מהונג קונג, בעלת המניות הגדולה ביותר בסות'בי'ס עם 17%; השניה מורכבת מכמה אנשי וול סטריט הידועים כאספני אמנות כמו סטיב כהן, קן גריפין והנרי קרביץ. כמובן שאין שום ודאות לכך, ובוודאי שאין ערובה שהדברים יתגבשו לכדי הצעות קונקרטיות. מה שבטוח הוא שיהיה מעניין. סוף סוף לבעלי המניות של סות'בי'ס יש סיבה לחייך.
ביצועיה הפיננסים של סות'בי'ס
על פניו, פטריק דרהי הוא בעל פרופיל שונה מאוד מזה של הבעלים של כריסטי'ס. פרנסואה-אנרי פינו הוא אספן בסדר גודל אגדי, יש לו שני ארמונות המתפקדים כמוזיאונים פרטיים בונציה, בהם הוא מציג תערוכות מתוך האוסף שלו או כתמיכה באמנים שהוא חפץ בייקרם. כך היה למשל בתערוכה המדהימה של דמיאן הירסט ב2017, במקביל לבינאלה הקודמת בונציה. אבל אמנות אצלו היא תחביב שהתפתח. העסקים האמיתיים יושבים בחברת האחזקות שלו Kering עם מותגי יוקרה כמו גוצ'י, איב סן לורן, סטלה מקרתני ובלנסיאגה. האיש גם חובב יין ומחזיק את שאטו לאטור, אחד היקבים היוקרתיים בעולם. נראה שהחיבור של תחום ה-luxury עם אמנות הוא אינטואיטיבי ונכון כיוון שמדובר בקהלי יעד דומים מאוד. בפינת הרכילות – נשוי לשחקנית סלמה האייק ואבי ילדה של הדוגמנית לינדה אוונג'ליסטה. הונו מוערך בכ-30 מיליארד דולר.
את דרהי אנחנו מכירים בזירה המקומית הודות לרכישת חברת הוט. בעולם הוא ידוע ברכישות עתירות חוב של חברות בתחום הטלקום, אותן הוא נוטה למזג ולשפר את ביצועיהן. בצרפת הוא טייקון תקשורת כבר שנים אולם לארצות הברית חדר רק לפני מספר שנים. הונו מוערך ב-10 מיליארד דולר.
על פניו אין קשר בין רכישת סות'בי'ס לעסקים הקיימים של דרהי. הוא עצמו התבטא ואמר כי הרכישה מבחינתו היא חיזוק של הקשר שלו עם ארצות הברית והוא רואה בה השקעה לטווח ארוך מאוד, כזו שתהווה מורשת למשפחתו בעתיד לבוא. אולי זה רומז לנו כי דרהי מחפש מושב בשולחן של הגדולים, וסות'בי'ס בהחלט יכולה לתת לו את זה. בבית ההשקעות Consumer Edge Research הרחיקו לכת וכינו אותו ‘trophy buyer’.
מה התוכנית?
ביום שאחרי הרכישה דרהי אומר כי הוא לא מתכוון לשנות דבר אלא לתת להנהלה לפעול בהתאם לתוכנית הצמיחה הקיימת של החברה. יחד עם זאת אני סקרנית לדעת מה התוכניות שלו לעתיד עבור החברה. כרגע עולות כמה אפשרויות:
יש מי שטוענים שהדבר הראשון שסות'בי'ס תעשה יהיה להעלות משכורות ולהגדיל את צוות העובדים וזאת על חשבון המשאבים שהופנו עד כה לתחום הדיווח. כרגע התחושה היא שבסות'בי'ס החגורה מהודקת חזק, כפועל יוצא מכך שהחברה ציבורית, והדבר בא לידי ביטוי במאבק מול כריסטי'ס.
יש המנבאים שהשוואת מבנה הבעלות של שני בתי המכירות המובילים תוביל להרגעה בשחיקת המרווחים במטרה להשיג נתח שוק, בעוד עבור יצירות מופת בשווי של 10 מיליון דולר ומעלהפ, תמשיך המלחמה על חשבון המרווח.
יש התוהים לגבי החיבור לתחום הטלקום ומקווים שהדבר יאפשר לדרהי לקדם את תחום הרכישות און-ליין – אחד הסקטורים הצומחים ביותר. מנכ"ל החברה, טד סמית' חיזק את הכיוון הזה בראיון שנתן בו ציין את הרכישות האחרונות שביצעה בתחום טכנולוגי כמו חברת ניתוח מדעי וסטארט אפ בתחום האינטליגנציה המלאכותית AI.
תקווה נוספת היא להצעיד את תחום המכירות הפומביות קדימה תוך הגדלת חלקם של הצעירים, דור ה-Y למשל, ולהפוך אותם לשחקנים יותר משמעותיים בעולם האמנות. זהו פלח שוק שלאנשיו של דרהי יש היכרות רבה איתו, עקב עבודתם בתחום הטלקום. הכיוון הוא לא לגרום לצעירים לרכוש בעשרות מיליוני דולרים, אלא לגרום ליותר צעירים להשתמש בפלטפורמה של המכירה הפומבית, סביר להניח באינטרנט, לרכישות של אלפי ועשרות אלפי דולרים. כלומר, להגדיל את העוגה.
ימים יגידו מי בסופו של דבר יקנה את סות'בי'ס ומה יעשה בה. מה שבטוח הוא שלא משעמם לנו בעולם האמנות.
אהבתם? סמנו לב
יש לכם מה להגיד בנושא? אשמח לקרוא בתגובות
יש מישהו שזה ממש יעניין אותו? שתפו!