אמנות באיחוד האמירויות
עודכן: 27 בינו׳ 2021
הסכם אברהם, שמהותו היא נורמליזציית היחסים עם איחוד האמירויות, הוא ללא ספק הסכם בעל השלכות פוליטיות וכלכליות נרחבות. פחות דגש ניתן על הפן התרבותי-אמנותי. בשביל זה אני כאן.
במהלך העשורים האחרונים עושה הממשל באיחוד האמירויות צעדים מרחיקי לכת בתחום הדיפלומטיה התרבותית, וזאת על מנת לקדם אינטרסים פוליטיים וכלכליים.
דיפלומטיה תרבותית קלאסית היא ייצוא תוצרי תרבות של מדינה אחת למדינות אחרות על מנת לקרב את תושביהן לתרבות שלה. בישראל הרגשנו את זה הרבה שנים מצד ארצות הברית, אולם בימינו מורגשות במיוחד פעילויות מסוג זה מצד סין ורוסיה.
איחוד האמירויות מציג גישה חדשה לדיפלומטיה תרבותית, כאשר הממשל מממן ותומך בפרוייקטי תרבות בינלאומיים עצומים בתוך האיחוד ומקדם חיבור שלהם עם גורמים מקומיים. הנהנים הראשוניים הם כמובן תושבי האיחוד, אולם המטרה הרחבה היא לשים את האיחוד על המפה כמרכז בינלאומי לגיטימי שמציג אופקים רחבים, סובלנות, קידמה וקידום ערכים פלורליסטים. באופן זה יוכלו באמירויות למשוך פעילות כלכלית וכח אדם איכותי במיוחד.
זהו מהלך שיוצר רה-הביליטציה או מיסגור מחדש של המקום – במקום להיות מזוהה עם מדבר, נפט וחוקי האיסלם, איחוד האמירויות הופך להיות יותר ויותר מזוהה עם תרבות, תיירות ויוקרה.
כל זה כלול באסטרטגיית ה-soft power שניתן לראות כאן התייחסות רשמית אליה.