אף פעם לא טיילתי בדרום אמריקה. שמעתי רבות על היבשת המופלאה הזו, אבל בדרך כלל הסיפורים נסבו סביב אתרי הטבע המדהימים, יערות הגשם, התרבות הילידית המרתקת וחיי היומיום הנעים בין שני קצוות של עושר מופלג ועוני מנוול.
שמחתי כאשר שולמית נוס, הממונה על אוסף האמנות של בנק דיסקונט, לקחה אותי דווקא לסיור אמנות שם. כלומר לא לקחה אותי, אלא את בן זוגה דני גלבוע, אבל דרך הפוסטים שהעלתה בפייסבוק הרגשתי שאני ממש שם איתה, חווה את העושר התרבותי הלא מוכר הזה. עוד יותר שמחתי כאשר שולמית הציעה לערוך את הרשמים הללו כפוסט אורח בבלוג. אז הנה שולמית:
לגלות את בואנוס איירס עם שולמית נוס
את אהבתי לאמנות דרום אמריקאית והידע שצברתי בנושא אני חבה למרי גילבן שהיתה מנכ"לית כריסטיס בישראל שפתחה לפני בשנות ה-90 עולם נפלא. מאז ועד היום אני עוקבת אחרי התרבות הנפלאה.
לאוהבי תרבות דרום אמריקית, המוזיאון לאמנויות יפות בשכונת ריקולטה בבואנוס איירס מעניק חוויה בלתי נשכחת.
תערוכה נפלאה לאמן הארגנטינאי Cesar Paternosto ב-Museo Nacional de Bellas Artes
סזאר פטרנוסטו, נולד בשנת 1931 בעיר לה פלטה, ארגנטינה, פטרנוסטו הוא שם בולט בקרב מתרגלי ההפשטה הגיאומטרית של אמריקה הלטינית, במהלך חמשת העשורים האחרונים הוא פיתח סינתזה אישית מרתקת של מסורות מופשטות וקונסטרוקטיביסטיות אירופאיות עם השפעה אמריקאית טרם-היספנית של צורות. פטרנוסטו התפרסם באופן בינלאומי בשנות השישים עם סדרת ציורים בהם השאיר את חזית הבד ריקה והניח צבע בקצוות הצדדיים.
שכונת לה בוקה וביקור במוזיאון האמן בניטו מרטין קינקלה
הבוקר טיילנו בשכונת לה בוקה. ההליכה ברחובות "לה בוקה" נותנת תחושה שהחיים הופכים פתאום לסרט של פדרו אלמודובר. בתים בצבעים נועזים בכל צבעי הקשת, ריחות תבשילים, צעקות בספרדית, טנגו קולני מכל חלון, רקדני טנגו בכל בית קפה, רחובות צבעוניים עמוסים בתיירים כמונו המגיעים לראשונה לחוש את האוירה הנפלאה .
בכניסה לשכונה ישנו תבליט מחווה לאמן בניטו מרטין קינקלה שהיה תושב השכונה והוא אשר העניק לה את שמה ואת ציביונה הצבעוני שהפך אותה לאחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם.
תינוק שהונח בפתח בית יתומים, אומץ על ידי זוג קשה יום והפך לצייר מפורסם, הציל שכונה ואיפשר לנו לפגוש את ראשית ההתיישבות האירופאית בברית ארגנטינה.
מרבית מחברותיי שסיירו בשכונת לה בוקה לא הגיעו למוזיאון MBQM מהסיבה הפשוטה שמדריכי הטיולים הסבירו להם שאין לצאת מגבולות מתחם הבתים הצבעוניים עקב האלימות , בפועל הרחובות הסמוכים שקטים ולאורך הרחובות ישנה נוכחות רבה של אנשי משטרה ותיירים רבים פוקדים את המוזיאון.
לאורך שנים רבות סבלה השכונה מעוני, דלות ודימוי נמוך ותיירים לא הגיעו לבקר בה. מי שהחזיר לשכונה את זוהרה הוא האמן בניטו קינקלה מרטין שאף רכש בית בשכונה. בניטו חואן מרטין מוכר כתינוק שננטש בפתחו של בית יתומים, נמסר בגיל 7 לאימוץ למשפחת צ'ינצ'לה, ואימץ לעצמו את שמה (שאותו שינה מאוחר יותר לצליל ספרדי יותר - קינקלה). בגיל 14 עבד ביום ובערבים למד ציור. הוא הרבה לצייר את הנמל שסמוך לשכונה, ויצירותיו זכו להצלחה בעולם. סגירת קו הרכבת "רוקה" שעבר בשכונה ניתק אותה במידה לא מבוטלת מבואנוס איירס שהתפתחה סביבה ופגעה בה. מרטין, שהשכונה הייתה יקרה ללבו, ניצל את מעמדו ויצא למסע להצלתה. הוא כינס את שכניו לשכונה ושכנע אותם לצבוע את בתיהם בצבעוניות רבה כאשר כל קיר מקבל גוון אחר, תיאטראות רחוב הוקמו על רקע הקירות שנצבעו מחדש. בשנת 1959 הציע מרטין לעירייה להכריז על רחוב קמיניטו, רחובה הראשי של השכונה, כעל מוזיאון פתוח. אמנם דלות והזנחה היו מנת חלקה מאז הקמתה ועד היום, אבל השכונה התאוששה מבחינת מעמדה בעיר וחזרה להיות שם נרדף לאורבניות תוססת ולאחד מעשרת המקומות שחובה על כל תייר לבקר בבואנוס איירס.
מוזיאון האמן בניטו קינקלה מרטין שניצב על גדות הנהר ריאוצ'לו היה בעבר ביתו של האמן.
בתוך המוזיאון שהיה בעבר ביתו של האמן נשתמרו החללים ששימשו כביתו: הסלון, המטבח, האמבטיה וחדר השינה. אהבתו לצבעוניות הרבה ניכרת בניגודים שיצר ואפילו הפסנתר שבסלון ביתו שינה את צבעו מחום לתכלת טורקיז.
בית הקברות לה-רקולטה
בית הקברות לה-רקולטה נמצא בשכונה היוקרתית לה-רקולטה בבואנוס איירס. הוא נפתח בשנת 1822 ונחשב לשלישי ביופיו ובחשיבותו בעולם. בכניסה נמצא עץ פיקוס עצום בן עשרות שנים, בשונה מכל בית קברות אחר שאנו מכירים, כאל לכל משפחה אריסטוקרטית קיים מבנה שבו קבורים כל בני המשפחה, המבנים גבוהים בצורת דירות פאר עם ארכיטקטורה אירופאית. בבית הקברות קבורה אויטה פרון במבנה שכל בני משפחתה "משפחת דוארטה" קבורים.
ליאנדרו ארליך
לראשונה נחשפתי ליצירתו של Leandro Erlich "הבריכה" במוזיאון Woorlinden ליד העיר האג בהולנד. בביקורנו במוזיאון MALBA בבאונוס איירס נחשפנו שנית ליצירה שמוצגת במוזיאון וכמו תמיד מרתקת אליה אלפי אורחים.
"הבריכה" יצירתו של לאנדרו ארליך ייצגה את ארגנטינה בביאנלה ה-49 של ונציה ולאחר מכן הועברה לצמיתות במוזיאון ביפן.
הצופים שעומדים בקומה העליונה של הבריכה יכולים לצפות באנשים שהולכים מתחת למים, ולמעשה אלו המבקרים שצופים בבריכה בקומה אחת מטה.
ביקור בתערוכה SOPLO ובתרגום מספרדית "נשיפה" – מוזיאון MALBA
האמן Ernesto Neto הברזילאי יליד 1964 , אחד האמנים החשובים בדרום אמריקה באמנות עכשווית.מציג בתערוכת הרסטרופקטיבה 60 מיצירותיו אשר מייצרות דיאלוג בין חלל התצוגה לממדי הצופה, פסליו מורכבים מחומרים כמו גרבי פולימאיד, כדוריות קלקר, טקסטיל המשולב בטכניקות מלאכה כמו הסריגה.
מוזיאון MALBA בבואנוס איירס מציג בימים אלה תערוכה של אמני אמריקה הלטינית 1900-1970המלווה במחקר מקיף על התקופה.
משמאל בכיוון השעון: טארסילה די אמארל, פדרו פיגארי, אמיליאנו די קבלצאנטי, אמיליו פטורוטי ופרידה קאלו.
אל אטנאו
חנות הספרים המפורסמת בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. בעבר שכן פה תיאטרון ואל כל האותנטיות של החלל המרשים, שולבו הספרים שמוצגים בצורה מרשימה, הן ב"אולם" והן ב"יציעים".
מוזיאון MACBA
תערוכת יחיד לאמן איוון נבארו "BIFOCAL" המוצגת במוזיאון MACBA בבואנוס איירס. באמצעות שכפול של מראות וניאונים האמן יוצר אשליה של עומק לבאר או למנהרה או לכל אובייקט אחר שבתצוגה. מרשים? כן. חדשני? לא. את הטכניקה הזו ראינו בארץ ביצירותיו של גיא זגורסקי "הבאר" בגלריה זומר לפני שנים רבות.
אמנות מודרנית עכשווית של אמני ארגנטינה במוזיאון לאמנות מודרנית בבואנוס איירס- MACBA.
Emilio Renart
"שמעת שדיברו עלי" - SERGIO DE LOOF
זהו שמה של התערוכה שמוצגת בימים אלו במוזיאון לאמנות מודרנית בבואנוס איירס של האמן SERGIO DE LOOF, יליד בואנוס איירס 1962.
התערוכה שמוצגת ב-9 חללים הינה מגה מיצג שכולל בגדים ואובייקטים שנעשו ממיחזור של נייר, בדים, פילמים ווידיאו ארט.
שכונת BARRACAS
סיור ברחובות השכונה הוא חובה למטיילים בבאונוס איירס.
אישית הזדמן לי מפגש מרגש עם האמן מרינו סנטה מריה שנולד בשכונה הדרומית שהיתה והינה אחת משכונות העוני של העיר. מרינו, שלמד את מלאכת הפסיפס מאביו, לקח על עצמו להפוך את רחוב מגוריו לרחוב ססגוני המקושט לכל אורכו באבני פסיפס, וכך בעזרת תושבי הרחוב ושיתופם בעבודת הפסיפס יצרו אטרקציה מדהימה, מעין מוזיאון במרחב הציבורי.
קיר הגרפיטי הארוך ביותר בבאנוס איירס בשכונת ברקאס:
פלרמו סוהו
עוד שכונה ששווה ביקור היא פלרמו סוהו. השכונה בערך כמו נוה צדק שלנו, צבעונית ומיוחדת עם שפע חנויות מיוחדות ומלונות בוטיק.
שווה ביקור של כמה שעות ומומלץ ביותר.
תם ונשלם
הביקור שלנו בבואנוס איירס, על משב האוויר המרענן שבו, הגיע לסיומו. מקווה שגם אתם מצאתם את הקפיצה הזו מרתקת כמוני.
תודה רבה לשולמית שחלקה איתנו את רשמיה. כמובן כל התמונות צולמו על ידיה ועל ידי בן זוגה דני.
אם עדיין נשאר לכם טעם של חו"ל על הלשון, מוזמנים לעיין במדריך האמנות מסביב לעולם ולבחור את היעד הבא שלכם, בהתאם לתערוכות כמובן :)
