לוסיאן פרויד - רגש ובשר
עודכן: 26 בפבר׳
גולת הכותרת בביקור שלי בלונדון היתה התערוכה של לוסיאן פרויד בנשיונל גלרי. אמנם חלף כבר חודש מאז שחזרתי, אבל פרויד ממשיך להדהד בי. אולי זה ריבוי הרבדים, ביצירה ובאיש עצמו, שאינם מתמסרים למרות שעל פניו הדברים נראים ברורים.
פרויד הוא מהציירים הבריטים הפיגורטיביים הגדולים של המאה ה-20, שני אולי רק לדייויד הוקני (שניהם החזיקו בתואר האמן החי היקר ביותר, שכרגע נשאר אצל הוקני). בעשורים האחרונים הוא זכה לכמה תערוכות גדולות, כל אחת מתיימרת להציג פן אחר של האמן. התערוכה של הנשיונל גלרי היא רטרוספקטיבה מקיפה, אולם היא טוענת גם להצגת נקודות מבט חדשות, כשמה – New Perspectives. אני לא בטוחה עד כמה הצליחו לעמוד ביומרה הזו, אבל בהחלט פרסו בפנינו יריעה רחבה של יצירה מעמיקה ומנומקת של אמן מרתק.
