פולה רגו - סודות וסיפורים

הפעם הראשונה בה נתקלתי בפולה רגו היתה בתערוכה בלונדון לפני כשנתיים. זו היתה תערוכה שציינה מאה שנה לציור הבריטי הפיגורטיבי, ולמרות שהיו לי השגות מסויימות לגבי האוצרות, השתתפו בה עבודות איקוניות של אמנים נהדרים ואיקוניים לא פחות כמו פרנסיס בייקון ולוסיאן פרויד. כתבתי על כך כאן. בחלקה האחרון של התערוכה הושם דגש על אמניות נשים, כמעין סימון דרך לעתידו של הציור הבריטי – ג'ני סאוויל, ססילי בראון, לינט יאדום ועוד. בדור הביניים בלטה פולה רגו בהיותה בין הנשים הבודדות. ולא רק בזה היא בלטה.

למרות שלא הכרתי אותה ואת הציורים שלה קודם, מיד נשביתי בהם. היתה בהם התרחשות מסקרנת, שגרמה לי לעצור ולהתבונן. ובעיקר להרגיש.

כשהציעו לי מפסטיבל אפוס לצפות בסרטי האמנות, היה לי ברור שאת הסרט על רגו אראה ראשון. רציתי להכיר אותה ולהבין אותה טוב יותר. עכשיו, אחרי שראיתי אותו, אני רוצה שגם אתם תכירו אותה.