top of page

הציורים האחרונים

עודכן: 19 ביולי 2023

כבר הרבה זמן מופיע ברשימת הפוסטים העתידיים שלי הנושא "הציורים האחרונים של אמנים גדולים". זה נושא מרתק, שיש בו לא מעט הפתעות וגם נבואות עצמיות מסויימות, אבל הוא גם קצת מורבידי, ולכן נדחה.


Gustav Klimt, Lady with Fan, 1918

עד שבשבוע שעבר נמכר בסות'בי'ס הציור 'אישה עם מניפה' של גוסטב קלימט, ושבר את שיא המחיר של קלימט (שנקבע רק לפני מספר חודשים) כשנמכר תמורת 108 מיליון דולר! לא רק שזה ציור יפהפה, עדין ומלא חיים, זהו גם הציור האחרון שהשלים קלימט לפני מותו הפתאומי ב-1918 והוא בן 55 בלבד. צילום מהסטודיו שלו מעט אחרי מותו מראה שני ציורים המונחים על כני ציור: 'הכלה' הבלתי גמור ו'אישה עם מניפה'. זה לכשעצמו יכול להסביר את ההתמחרות הקשוחה על הציור שארכה כ-10 דקות ארוכות. הציור הוא דוגמא נהדרת לעבודתו של קלימט בסוף העשור השני של המאה ה-20: דיוקן נשי עדין וחושני, קונסיסטנטי עם הנושא השגור 'יפהפיה וינאית', אלא שהפעם אין זה דיוקן מוזמן של אשת חברה אלא מודליסטית לא ידועה, עובדה שאיפשרה לקלימט להעצים את הארוטיקה עם הכתף החשופה והמניפה המסתירה באופן אסטרטגי את השד החשוף. בנוסף, ניכרת כאן ההשפעה החזקה של הג'פוניזם על קלימט, תנועה שקנתה לה אחיזה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 באירופה ועדויות לכך הופיעו ביצירותיהם של מאנה, ון גוך, גוגן ורבים אחרים. אצל קלימט אפשר לראות את ההשפעה בציורים שונים, ביניהם הדיוקן המרהיב באוסף מוזיאון תל אביב (לכו לבקר אותו בפעם הבאה במוזיאון).


Gustav Klimt’s workroom at Feldmühlgasse 11, Vienna 13, showing the unfinished The Bride and Lady with Fan paintings, 1918

הנה עוד 9 ציורים אחרונים של אמנים מפורסמים. הצביעו בסוף המאמר איזה מהם הכי נגע בכם.


וינסנט ון גוך

לרוב מחשיבים את הציור האחרון של וינסנט ון גוך כ'שדה חיטה עם עורבים', שיש בו מן המבשר רעות בתחושה שהוא מעביר לצופה. אבל, כידוע, סביב חייו ומותו של ון גוך נקשרו מיתוסים רבים, וגם במקרה זה, זהו אינו דיווח מדוייק. אמנם הוא צוייר בשנת מותו, 1890, אולם הציור האחרון באמת של ון גוך היה 'שורשים', בו הוא חקר את שורשיהם המתפתלים של העצים בתנועתיות האופיינית לו, בקומפוזיציה קלסטרופובית עם השפעה ניכרת מהדפסי חיתוכי העץ היפניים שאסף.


Vincent Van Gogh, Tree Roots , 1890

רמברנדט ון ריין

הציור האחרון של רמברנדט הוא אחד העצובים. הוא מתאר את הסצנה בה מריה ויוסף מביאים את ישו התינוק לברכה במקדש. כאן מתאר רמברנדט את ישו התינוק בידיו של שמעון הכהן. הציור נמצא בסטודיו שלו לא גמור, אחרי שמת בפתאומיות בן 63. דמותה של האישה ברקע, ככל הנראה הקדושה אנה, הוספה על ידי אמן אחר בשלב מאוחר.

רמברנדט הירבה לצייר את דיוקנו העצמי, וכך אנחנו עוקבים אחר השלבים שונים של חייו, מבחרותו הסקרנית, דרך הצלחתו הרבה ועד לנפילתו. נראה כי דווקא בדיוקן זה, שהוא אינו שלו, יצק רמברנדט את הלך הרוח שלו, אחרי ששכל את ילדיו, ביניהם טיטוס אהוב ליבו, ואת אישתו האהובה ססקיה, ירד מנכסיו והפך לפושט רגל נלעג. כל הלאות והקושי ניכרים כאן בפניו של שמעון הכהן.


Rembrandt, Simeon With The Christ Child In The Temple, Unfinished, 1669

פרידה קאלו

פרידה קאלו היתה ידועה גם היא בדיוקנאות העצמיים שלה, אולם בציור האחרון שלה היא בחרה לא לצייר את עצמה. סיבת מותה הרשמית, בגיל 47, היא תסחיף ריאתי, אולם רבים סבורים שהיא בחרה לסיים את חייה, אחרי שסבלה לכל אורכם ממחלות וכאבים פיזיים, כמו גם מאכזבות וכאבי לב, את כולם ציירה בפתיחות רבה. ערב מותה היא נתנה את הציור הזה כמתנת יום נישואין מוקדמת לבעלה דייגו ריברה. היא בחרה לצייר מבחר אבטיחים, שהם מסמלי יום המתים המקסיקני, כשעל אחד מהם חרוטות המילים Viva la Vida (יחי החיים).


Frida Kahlo (1907-1954), Viva La Vida, Watermelons, 1954, oil on maisonite, 59.5 x 50.8 cm

דייגו ריברה

שלוש שנים אחרי מותה של פרידה, מת דייגו ריברה. הוא היה בן 70, שתיין ומעשן כך שמותו לא הפתיע רבים. הציור האחרון שלו היה, באופן מעורר צמרמורת, טבע דומם של אבטיחים. מה שמוזר עוד יותר הוא, שריברה לא רצה לצייר אותם. היתה זו דולורס אולמדו, הפטרונית הגדולה שלו, שחשקה בציור של אבטיחים. הוא סירב נחרצות והתרצה רק אחרי שאולמדו איימה שתזמין את הציור מאמן אחר.


Diego Rivera – The Watermelons, 1957

מארק רותקו

מארק רותקו ידוע בציורי שדות הצבע הגדולים שלו המאורגנים במלבנים זה מעל זה, כשהגבולות הפועמים והרווחים הנסתרים, הם לב הציור. רותקו זכה להצלחה רבה, אולם החל מ-1968 חלה הידרדרות במצבו, הבריאותי והאישי, והדבר ניכר בעבודותיו מתקופה זו, שהיו בצבעים כהים ודהויים. אחרי שנפרד מאישתו שנה לאחר מכן, עבר רותקו להתגורר בסטודיו שלו, בו מצא אותו העוזר שלו ב-25 בפברואר 1970. רותקו היה שרוע על הרצפה מול הכיור מכוסה בדם אחרי שחתך את עורקיו. הציור האחרון שלו נראה כמו נבואה לסצינה זו.

לפני כמה שנים זכיתי לראות בלונדון מחזה בשם RED על היחסים בין רותקו והעוזר שלו. את רותקו גילם אלפרד מולינה המעולה. מומלץ.


Mark Rothko – Untitled, 1970

ג'ורג'יה או'קיף

שמים לב שיש כאן בעיקר גברים? ובכן, הייתי חייבת להוסיף עוד אמנית – ג'ורג'יה או'קיף, שעד היום מחזיקה בתואר האמנית שעבודתה נמכרה במחיר הגבוה ביותר במכירה פומבית (עשירית מזה של אמן).

או'קיף נודעת בעיקר בזכות ציורי הפרחים החושניים שלה והטבע המדברי בו בחרה להתגורר. בסוף שנותיה התדרדרה ראייתה מאוד והיא נאלצה להיעזר באסיסטנטים ואף לזנוח לגמרי את הציור בצבעי שמן. לציור האחרון שציירה ללא סיוע בצבעי שמן היא קראה The Beyond ואכן ניכר שממרום שנותיה (היא היתה בת 85 באותו זמן) היא התכוננה אל הלא נודע. בפועל זה לקח עוד לא מעט שנים. היא מתה ב1986, בת 99.


Georgia O’Keeffe (1887-1986) The Beyond, 1972, oil on canvas, 30 x 40 in

אנדי וורהול

הסדרה האחרונה שאנדי וורהול עבד עליה היתה מיוחדת. היא הוזמנה על ידי גלריסט פריזאי עבור בנק במילאנו. עד כאן לא נשמע מיוחד, אלא שנושא הסדרה הוא 'הסעודה האחרונה' על פי הציור הנודע של ליאונרדו דה וינצ'י, והציור הגדול נועד להיתלות במשרדים הראשיים של הבנק, השוכנים ממש מול כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, שם נמצא הפרסקו המקורי של דה וינצ'י. הוא עבד על הסדרה בסוף 1986 ובינואר 1987 נסע למילאנו לפתיחת התערוכה. באותה נסיעה כבר החל לחוש בבטנו, מה שבסופו של דבר גרר ניתוח, שהוא מת מסיבוכיו ב-22 בפברואר 1987.


Andy Warhol - The Last Supper, 1986, acrylic and silkscreen ink on linen

ז'אן מישל בסקיאט

שנה מאוחר יותר מצייר ז'אן מישל בסקיאט את Riding with Death. בסקיאט היה בן טיפוחיו של וורהול וידיד קרוב, עד שהשניים התרחקו. לבסקיאט היתה קריירה מטאורית: תוך שנים ספורות בלבד הוא עבר מלצייר גרפיטי על קירות השכונות הקשות בניו יורק, לחביב הגלריסטים והאספנים, סופרסטאר וסלבריטי שעבודותיו נמכרו במחירים גבוהים מאוד. הוא היה נתון ללחצים רבים ליצור עבודות, סופר אפילו על אחת הגלריסטיות שנעלה אותו במרתף על מנת שיתרכז בציור. בשלב מסויים הוא התמכר לסמים, שאיפשרו לו לעבוד הרבה וגם לחגוג הרבה, אבל כנראה שהוא לא היה מאושר במיוחד. בסופו של דבר הוא מת ממנת יתר, ככל הנראה בכוונה תחילה, ב-1988, והוא בן 27 בלבד.

הציור Riding with Death היה מהציורים האחרונים שלו, ולמרות שאפשר להגיד הרבה על הציור הזה, לא צריך להסביר עד כמה הוא טעון לאור נסיבות מותו.


ean-Michel Basquiat (1960-1988), Riding With Death, 1988, acrylic and crayon on canvas, 249 x 289.5 cm

קית' הרינג

בחבורה של וורהול ובסקיאט היה חבר תקופה מסויימת גם קית' הרינג: עוד אחד שהגיע מהר מאוד מציור על קרונות הרכבת התחתית לתצוגה במוזיאונים. הרינג היה אקטיביסט ורתם את כישורי הציור שלו על מנת לקדם נושאים שהיו קרובים לליבו. ביניהם היו זכויות ההומוסקסואלים והמלחמה באיידס. מחלת האיידס, שנחשבה אז למגיפה של גייז והיתה מחלה חשוכת מרפא, השתוללה בחוגיו של הרינג וקטפה קורבנות רבים. בסופו של דבר גם הרינג נדבק, וב-1990 הוא מת מסיבוכי המחלה, והוא בן 31 בלבד. מהלך מחלתו היה ארוך יחסית וקשה. בחודשים האחרונים היה חלש ומרותק למיטתו. הציור הלא גמור הזה היה האחרון שהתחיל.


Keith Haring (1958-1990), Unfinished Painting, 1989, Acrylic on canvas, 39 x 39 in

ברשימה הזו ניכר כי רבים מהאמנים מתו בטרם עת. לעיתים היה משהו נבואי בציוריהם האחרונים, ואפילו מצמרר בהסתכלות לאחור. איזה מהציורים הכי נגע בכם?


איזה מהציורים האחרונים הכי נגע בך?

  • גוסטב קלימט - אישה עם מניפה

  • וינסנט ון גוך - שורשים

  • רמברנדט - שמעון הכהן עם ישו התינוק

  • פרידה קאלו - ויוה לה וידה

You can vote for more than one answer.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page